הוריו של מלאכי רוזנפלד שנרצח בפיגוע ירי בשומרון לפני כשנה וחצי, אליעזר ושרה, שיגרו לאחרונה מכתב לבית המשפט בו הם מתחננים לעשיית צדק בענישה הולמת של רוצח בנם. המכתב, יוקרא באולם בית המשפט על ידי התובע, מאחר וההורים החליטו לא להגיע בעצמם לבית המשפט.
"התלבטנו מאוד האם להגיע למעמד הזה של בית המשפט", כותבים אליעזר ושרה, ומסבירים: "מצד אחד היה חשוב לנו שדמותו, רוחו. וכבודו של מלאכי שלנו יישרו כאן במקום הזה. שבית המשפט וכל הנוכחים יידעו איזה אדם מיוחד ומדהים נלקח מהעולם הזה, ואיזה הפסד יש בכך לאנושות כולה, גם לערבים שבינינו. מצד שני לא רצינו לתת מקום וקיום מעשי בלבנו ובתאי מוחנו לדמות שפלה כל כך, פחדנית, רעה ואיומה כגון אדם שמתכנן לרצוח בן אנוש אחר באמצע הלילה כגנב באפלה".
וכך הגיעו אליעזר ושרה להחלטה לכתוב את המכתב שפורסם ב'ידיעות אחרונות': "בסופו של דבר החלטנו שאם נצליח להביא משהו ממלאכי שלנו ומעצמנו, מבלי לראות במו עינינו את חלאת האדם שעומד כאן לפניכם - נעשה זאת".
וכאן הם עוברים לתיאור נוגע ללב של מלאכי, בנם שנרצח: "מלאכי שלנו נולד לפני כ־27 שנים. כבר בחדר הלידה הבנו שמדובר בנשמה מיוחדת. אור גדול היה בחדר וקול דממה דקה. נולדו לנו תשעה ילדים ו־12 נכדים. זו הייתה הפעם היחידה שפגשנו תופעה כזו".
"מלאכי קיבל מתנות רבות משמים. אחת מהן הייתה מתנת הבינה. בינת השכל ובינת הלב. הוא היה בור סוד שאינו מאבד טיפה. כל דבר שלמד, קרא, שמע - נחרט במוחו לעולמים. החל מלימוד מעמיק והשכלה רחבה וכלה בפרטי טריוויה קטנים. מלאכי הצליח בלימודיו מעל הממוצע בכל אשר פנה, והיה לשם דבר. הוא סיים תואר ראשון בתכנית למצטיינים באוניברסיטה העברית והתקבל לעבודה בחברה לייעוץ אסטרטגי מובילה בתחום".
ההורים ממשיכים וכותבים: "כל מי שחצה את שביל חייו ידע שמצופה לו עתיד מזהיר. מלאכי נהנה מאד מרכישת ידע והשכלה, אולם לא פחות ואולי אפילו יותר - נהנה מחיבור עם אנשים. האנושות בכללותה העסיקה אותו. חשב הרבה על חיבורים בין האנשים השונים במדינת ישראל, וברור לנו שגם בתחום הזה היה משקיע מזמנו, מרצו ושכלו לטובת קרבה בין בני האדם באשר הם".
ובנימה אישית כואבת: "לנו כמשפחה אין ספק שהרע מכל קרה לנו. החוסר, הכאב, הגעגוע הם באמת מעבר למילים ולכן אני אפילו לא מנסה לתאר ולהרחיב בעניין זה. מלאכי היה שזור בכל נימי נפשנו וחיינו ברגישות וחכמה כה רבים, שעקירתו מתוך המרקם המשפחתי הינה פעולה מכאיבה מאין כמוה".
"בעניין הזה אנחנו בחשבון נפש רק מול בורא עולם", הם מביעים את תחושתם הכנה, ועוברים להתייחס למחבל: "זה שניצב כאן, ואמור לקבל את העונש החמור ביותר שניתן על לקיחת חיים ופגיעה בבני אדם, לא ראוי להתייחסות כלשהי מצידנו. המעשה הנתעב שלו לא השיג ולא קידם שום מהלך - מעשי, אידאולוגי או לאומי - בעבורו או בעבור בני עמו".
"חשוב לנו לציין שאנו מגדלים בנים רבים. נשק הוא דבר שנמצא אצלנו לא מעט. מעולם לא חינכנו את בנינו לצאת לכבישים ולרצוח אנשים. היכולת הזו של בן אנוש כמונו וכמוכם, ליטול חיים של זולתו מזעזעת אותנו. שום אמונה - דתית, לאומית, אנושית - אינה מצדיקה מעשה שכזה".
"אין לנו ספק", הם קובעים, "שאלוקים אינו חפץ שיצירי כפיו יהיו עסוקים בלהרוג האחד את השני. האל לא חפץ ברוע: חוליה כזו, שמתארגנת במשך זמן כה רב, שעסוקה ימים שלמים בתכנוני פגיעה, רצח ורוע - אינה אנושית כלל וכלל".
"למרות מה שעבר עלינו אנו מאמינים גדולים בכך שכל בני האדם — יהודים, מוסלמים , נוצרים — רוצים לאהוב ולהיות נאהבים. הטבע האנושי מכוון אותנו לגדל, להגן ולעטוף את צאצאינו באהבה גדולה. אנשים שבמקום לעסוק בגידול ובהעצמת התא המשפחתי שלהם יושבים ומתכננים איך לרצוח בחשיכה אנשים חפים מפשע — הם חלאת המין האנושי וראויים לרע מכל".
"מי שנשמתו עסוקה ברוע שוב ושוב - ואנו מזכירים לבית המשפט שראש החוליה שנמצא בירדן הינו אחד ממשוחררי עסקת שליט, כך שהרוע חוזר על עצמו - מי שהוא כזה, יקבל גם בעולם הזה וגם בעולם הבא את הראוי לו".
ולסיום כותבים אליעזר ושרה, הוריו של מלאכי הי"ד: "אנחנו נמשיך לעטוף ולהתעטף באהבה גדולה. למרות הטרגדיה הנוראה, העוול הבלתי נסבל, הגעגוע הצורב כל כך, נמשיך לחבק, לאהוב ולהוסיף אור לעולם. כמה שנוכל, ללא לאות. לכבודנו, לכבוד ילדינו ובעיקר לכבודו של מלאכי משה שלנו - האחד היחיד והמיוחד".
"אנו מקווים מעומק לבנו", הם חותמים את מכתבם המפעים, "שהצדק יישמע, ייראה ויעשה – ושמחים מאוד שאנחנו מהצד הטוב של המתרס האנושי. תודה, שרה ואליעזר רוזנפלד".