בפרשת בראשית קראנו על בריאתם של אדם וחוה שנועדו להשלים זה את זה, ובעקבות אכילתם מעץ הדעת הוגדר תפקידם בעולם. תפקידו של אדם נאמר בפסוקים "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה. בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ" (בראשית ג,יז-יט), ותפקידה של חוה תואר בפסוק "הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ בְּעֶצֶב תֵּלְדִי בָנִים וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ" (שם ג,טז). על פי חלוקה זו. תפקידו של הגבר הוא לשמש כ"שר חוץ" ולצאת ולפרנס את בני ביתו, בעוד תפקידה של האישה לשמש כ"שרת פנים" ולעסוק בהולדת הילדים ובגידולם. חלוקה זו נתפסה במשך אלפי שנים בכל האנושות כמובנת מאליה, גם בעמים דתות ותרבויות רחוקות ושונות.
במהלך ההיסטוריה האנושית, תפקידם של הגברים מחוץ לבית לא נשאר רק בתחום עבודת השדה ומלאכות מפרנסות אחרות, והוא התרחב גם למרחב הציבורי שהתפתח עם השנים בהיבט המדיני, השלטוני, הכלכלי, המדעי ועוד תחומים שהתפתחו מזמן לזמן, בעוד שתפקידן של הנשים נותר תמיד בתוך הבית, בדאגה למזון, ללבוש, לבריאות, לניקיון ולסדר.
לאורך ההיסטוריה האנושית היו דוגמאות רבות של נשים יחידות שחרגו מהחלוקה הדיכוטומית הזו, ומצאו את עצמן בתפקידים ציבוריים כאלו ואחרים, וגם בהיסטוריה היהודית אנו מכירים דוגמאות של שופטות, נביאות ומלכות, אבל כל אלו היו היוצאות מן הכלל שאינן מלמדות על הכלל. אולם בדורות האחרונים ובעיקר במאה השנים האחרונות, אנו עדים לשינוי דרמטי של המציאות המתוארת כאן ובפרט בעולם המערבי. החלוקה הישנה והברורה נעשתה מזמן לזמן פחות רלוונטית, ואנו מוצאים כיום נשים רבות בכל תחומי החיים הציבוריים, בכל תחומי העיסוק ובתפקידים בכירים בכל הרמות. בסבירות גבוהה אנו עשויים בזמן הקרוב לראות לראשונה בהיסטוריה אישה המכהנת בתפקיד החשוב ביותר בעולם המערבי כנשיאת ארצות הברית.
השינוי הגדול הזה, לא פסח גם על היהדות החרדית, שהינה חלק בלתי נפרד מהעולם המערבי. השינויים שהתחוללו במאה השנים האחרונות, בחינוך הבנות החרדיות, בהשכלת ובתעסוקת נשים חרדיות, הם גדולים מאוד וככל הנראה משתווים לשינוי שחל בנושא בכל העולם המערבי. אולם נדמה שניתן לציין כמה הבדלים מרכזיים, הקשורים ככל הנראה זה לזה.
-
שינוי ללא מאבק בין נשים לגברים - בעוד שבעולם המערבי חלק גדול מהשינויים התחוללו בעקבות ותוך כדי מאבקים מרים מצידן של הנשים בדרישה לשוויון עם הגברים, הרי שהשינויים בקהילה החרדית התחוללו ללא מאבק בין נשים לגברים, גם כשהיה מדובר במהלכים שהיו שנויים במחלוקת חריפה בתוך הקהילה החרדית עצמה.
-
שינויים לא אידאולוגיים - השינויים בתחום החינוך, ההשכלה והתעסוקה, של הבנות והנשים החרדיות, לא התלוו לשינוי אידאולוגי והשקפתי בתפיסת תפקידה ומקומה הטבעי של האישה. השינויים נתפסו כהכרח בשל נסיבות כאלו ואחרות, בעוד שחלוקת העבודה ההיסטורית ממשיכה להוות המודל האידאלי.
-
שימור מצב במישור הדתי והציבורי - למרות השינויים הגדולים בחינוכן והשכלתן של בנות ונערות חרדיות ובהשתלבותן של נשים חרדיות במגוון תחומי עיסוק, הרי שבמישור הדתי-רוחני לימוד תורה והבעת עמדה תורנית והלכתית נשארו לחלוטין בחלקם של הבנים והגברים החרדים. גם המישור הציבורי ובפרט הפוליטי, נותר בשליטתם המליאה של הגברים.
בשנים האחרונות, התחילו אי פה ואי שם להישמע קולות חדשים בקהילה החרדית, של נשים חרדיות המעלות תהיות על המציאות הנוכחית, ומבקשות לבחון מחדש את המצב במישור הפוליטי. אולם התחושה הרווחת בקהילה החרדית היא שמדובר בדבר זניח לחלוטין, ושניתן להמשיך ולהתעלם מהנושא בהיבט החינוכי והציבורי. בחדרי חדרים מתחילים גם להישמע קולות של נשים המבקשות להעמיק את היכרותן וידיעותיהן במקורות התורניים בש"ס ובפוסקים, וגם כאן הגישה הרווחת היא שמדובר במיעוט חסר משמעות שאיננו מצדיק התייחסות.
באופן אישי, אין לי עמדה ברורה בנוגע לשאלות אלו, אבל אני סבור שלא יהיה ניתן עוד להתעלם מהן. אני משער שמספרן של הבנות הנערות והנשים החרדיות שתבקשנה התייחסות רצינית ומעמיקה לשאלות אלו יגדל וילך ושעלינו להתייחס אליהן בהתאם. חשוב להכיר בכך שהשאלות הללו אינן באות ממקום של קלות דעת או התרסה, אלא ממקום של תהיה עמוקה ואמתית אודות מקומן של הנשים החרדיות בדורנו, והתשובות וההסברים שהיו טובים בעבר לא בהכרח מספקים גם היום.