לאחר 866 ימים ללא נשיא ועשרות סבבי בחירות בפרלמנט בחרה אמש (שלישי) השכנה מצפון – לבנון - במישל עאון בן ה-81 לנשיא לאחר שהצליח לשכנע את חיזבאללה כי הוא תומך במטרותיה הפוליטיות והמדיניות.
עאון התחייב בפני החיזבאללה כי הוא מחוייב להתנגדות לכיבוש הישראלי ולשחרור האדמות הלבנוניות. בעקבות כך הורה מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, לחברי הפרלמנט מטעמו להצביע בעד המינוי ובכך תמו כארבעים הנסיונות לבחור נשיא מוסכם ללבנון.
החוקה הלבנונית קובעת כי הפרלמנט בן 127 הנציגים בוחר בכפוף ל"הסכם טאיף" את הנשיא מקרב העדה הנוצרית - מארונית בלבד (בשונה מראש הממשלה שהינו סוני בלבד) ונדרשים לבחירתו כשני שליש מהפרלמנט – כ-86 נציגים. כיום לשון המאזניים בבחירתו של הנשיא היו חברי הפרלמנט מטעם החיזבאללה שכאמור הביאו לבחירתו.
הנשיא החדש החל את דרכו הציבורית כמפקד צבא לבנון שהתנגד לכיבוש הסורי בלבנון והיה מהגורמים לנסיגתו של צבא אסד האב מלבנון אך לאחר מספר שנים בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה בעקבות הסכמים של סוריה עם ארצות הברית הצליחו הסורים לגרום לגירושו לצרפת למשך שנים ארוכות.
עם בחירתו נאם עאון בפרלמנט הלבנוני והדגיש את חשיבותה של "השותפות הלאומית" כלומר את השותפות החדשה עם תנועת החיזבאללה. לצד זאת במסר לחיזבאללה הוא אמר כי הוא מצפה להרחיק את לבנון מהקונפליקט בסוריה כלומר הוא מצפה שחיזבאללה יסיים שם את הלחימה לצד משטר אסד. הוא סיים את נאומו בכך שלבנון תמשיך את מאמציה למען שחרור האדמות הכבושות בפלסטין כולל תמיכה ב"התנגדות".
בישראל רואים בדאגה את ההתחברות של הממשל הרשמי בלבנון עם תנועת חיזבאללה לאור כך שחיזבאללה עתיד לצאת מסוריה לאחר סיום הפעולה הרוסית במדינה כשבידי לוחמיה ניסיון מבצעי רב במתארים שונים בדגש על לחימת גרילה בשטח בנוי. חשש זה מתעצם כעת עם הפיכתה של חיזבאללה לחלק בלתי נפרד מהשלטון ובעתיד השתלטותה על צבא לבנון ובסיסיו.