שנה קשה למוזיקה היהודית המקורית, דווקא בשנה של הצלחות חיצוניות נאות במיוחד, כשזמרים כחנן בן ארי וישי ריבו כבשו את הפלייליסט והפכו לכוכבים של ממש לא רק בקרב חובבי המוזיקה היהודית המסורתיים. למרות האלבומים שיצאו השנה, מעטים מתוכם יהיו כאלו שהותירו חותם של ממש על הז'אנר.
השנה בחירת התארים הייתה קשה במיוחד בעבורי, בניגוד לשנים קודמות בהן היה פשוט יותר להצביע על האלבומים והאמנים הבולטים של השנה. צריך לזכור כי מדובר באמנות ולא במתמטיקה ולכן גם אם שנה אחת הייתה פחות יצירתית ומעניינת השנה שלאחריה יכולה להיות מפתיעה ומרתקת ואני כבר ממתין בהתלהבות לחומרים הממשמשים לבוא.
אלבום השנה:
ללא עוררין, אלבום הבכורה של חנן בן ארי – "איזון". לא רק בגלל ההצלחה האדירה של השיר אחד הפחות מוצלחים באלבום –"החיים שלנו תותים" שזכה בכמה מקומות בתואר שיר השנה, הישג לא מבוטל שכן זו הפעם הראשונה שאמן דתי כובש את המקום הזה, אלא בגלל האלבום כולו.
בן ארי יצר אלבום מתוחכם ומסקרן, עמוס משחקי מילים מענגים ולחנים מוצלחים שעטופים היטב בהפקה מוזיקלית עשירה ומגוונת ובשירה ווקאלית מעולה של הזמר המצליח.
בן ארי שהתגלה גם כפרפורמר אדיר, אולי החד ביותר מבין אמני המוזיקה היהודית המקורית הופיע עם אלבומו בכל רחבי הארץ ומילא אולמות בקלות. ניצנים ראשוניים שהשמיע מתוך האלבום הבא עליו הוא כבר עובד מותירים תחושה של תקווה גם לשנה הבאה.
זמר השנה:
ישי ריבו, אחד הקולות הענוגים של המוזיקה היהודית המקורית, הוכיח השנה באלבומו השני שהוא כאן כדי להישאר וגם להביא עוד אלבום זהב הביתה.
גולת הכותרת של ריבו השנה ללא ספק הוא הדואט שלו עם הזמר שלמה ארצי - "והאמת". השיר שמופיע באלבומו החדש של ארצי הביא לאירוחו של ריבו בקיסריה ולשלל השמעות שהתווספו ללהיטים מתוך אלבומו השני והמצליח "פחד גבהים".
גם השנה המשיך ריבו במסע ההופעות המצליח שלו ברחבי הארץ לקהלים רבים ושונים כשהשנה לראשונה גם הופיע כמה פעמים בפני הציבור החרדי שפתח בשנים האחרונות את אוזניו גם למוזיקה שאינה חסידית.
קליפ השנה:
הוא לא זכה למספיק כבוד ולהשמעות בהתאם, אך מדובר באחד מקליפי ה"אול סטרס" המצוינים שנעשו – "Shine a Little Light" שירו של איצי הורביץ, חסיד חב"ד שלקה בניוון שרירים קשה וכיום הוא מתקשר באמצעות מחשב בלבד.
עשרות אמנים מהשורה הראשונה התגייסו לשיר שיר אותו כתב והלחין הורביץ לפני שחלה והקלטה נותרה ממנו במכשיר הפלאפון שלו. ברשימת האמנים הנוצצת ניתן לראות את אברהם פריד, מרדכי בן דוד, יהורם גאון, גד אלבז, המכביטס, היום השמיני, בני פרידמן וגם כוכבים בינלאומיים כמו אלכס קלייר האמן החרדי הכי מצליח בעולם כיום שמופיע בעולם כולו עם אלבומים מצליחים ולהיטים בינלאומיים.
להקת השנה:
אמנם לא היו להם מתחרים רבים, אך חברי להקת "זושא" שיצאו השנה באלבומם השני "כוונה", הראו שעם הנשמה והמתיקות שלהם קשה להתחרות.
השלישייה המוצלחת – שלמה גיסין, זכריה גולדשמידט ואלישע מולטק, יוצרים מוזיקת נשמה ייחודית שמעבירה מעבר למוזיקה גם רעיון רוחני כפי שיעידו מאות שמגיעים להופעותיהם פעם אחר פעם.
האלבום השני של הלהקה חשף גוון נוסף של שירים עם מילים, בשונה מהאלבום הראשון שהיו רובו ניגונים. לדברי הסולן, שלמה גיסין, הלהקה הולכת יותר לכיוון המילים כשמשמיעה של חומרים חדשים של הלהקה אני יכול לומר בוודאות שהפתעות מעניינות מחכות למאזינים.
תגלית השנה:
הוא השנה הוציא את אלבומו מחדש ולמרות שמדובר כבר באלבום שני אני עדיין יכול להכריז עליו כתגלית השנה – יוסי נטיב, הוא אחד הקולות המרגשים במוזיקה היהודית המקורית ובשילוב יכולות ההלחנה שלו והמילים המרגשות הוא בעיניי אחד הדברים הטובים השנה.
נטיב, שחרר השנה מחדש את אלבומו "אף אחד לא נשאר" וזכה לשבחים רבים ומוצדקים מאנשי התעשייה שהוקסמו מקולו המיוחד ומהגשתו המרגשת. בימים אלו הוא עובד במרץ על אלבום חדש – שלישי במספר עם המוזיקאי דניאל ישי.
אלבום הקאברים של השנה:
"עורי יחידה" אלבום הבכורה של אדיר בכר, יצא אמנם רק בחודש האחרון אך הוא זכאי לתואר בכבוד רב. האלבום שמוקדש ברובו לפיוטי הסליחות והימים הנוראים משלב בין מזרח ומערב בצורה מרתקת ומרגשת שכבשה אפילו את עורכי המוזיקה של גלגל"צ שבחרו ב"בן אדם" מתוך האלבום לפלייליסט הלילה שלהם.
בכר, מבצע את הפיוטים העתיקים כשהוא משלב בין ביצועים חדשניים ורוקיסטים לביצועים רגועים ואותנטיים בליווי כלי נגינה יחודיים דוגמת הראבאב הפרסי שמלווה את הפיוט "לך אלי תשוקתי".
באלבום מנגנים מיטב הנגנים בישראל שלוקחים יחד עם בכר את העבר אל תוך אולפני ההווה ומעניקים לו תפאורה ייחודית ומרגשת.
בתקווה ששנת תשע"ז תהיה פוריה יותר מבחינה מוזיקלית, אם כי אני חייב לציין כי השנה הייתה תפנית משמעותית בכל הקשור להבדלה בין מוזיקה חסידית למוזיקה יהודית, כשהקצוות מתחילות להתחבר ולהפוך לז'אנר אחד.
עדיין דרך ארוכה עוד לפנינו, אך ניצנים של התהליך הזה התחילו השנה בצורה ברורה. רבים ממאזיני המוזיקה החסידית פתחו את אוזניהם לחומרים שונים במעט ממה שהורגלו אליהם, כמו גם האמנים החסידיים שהחלו להעניק למאזיניהם טעמים שונים מבחינה מוזיקלית, כשאפילו זמרים מובילים דוגמת יעקב שוואקי בחרו ליצור מוזיקה שאינה חסידית וקורצת באופן מובהק למאזינים מז'אנרים נוספים.
להיכן זה הולך? נחכה לשנת תשע"ז ונראה מה נעלה בחכתנו.