בית החולים לניאדו בנתניה, שבבעלות חסידות צאנז, מצוי במשבר כלכלי קשה, ובחודשים האחרונים מגבשים משרדי האוצר והבריאות תכנית להבראתו. מנתוני משרד הבריאות עולה כי הגירעון המצטבר של המוסד הרפואי הגיע לכ-235 מיליון שקל, נכון לסוף 2015, והגירעון השנתי שלו מוערך בכ-50 מיליון שקל.
בית החולים מתנהל כיום תחת מעקב צמוד של משרד הבריאות, בליווי רואה חשבון, ותוך מעקב יומי אחר תזרים המזומנים שלו, כך על פי כתבת תחקיר ב"דה מרקר". כחלק מתוכנית ההבראה המתגבשת, קיבל בית החולים באפריל האחרון 15 מיליון שקל מהמדינה כמקדמה - על חשבון התמיכה הכוללת. בקרוב תידרש המדינה להזרים לבית החולים, שאינו בבעלותה, כ-11 מיליון שקל - לאחר שבשנה שעברה כבר העבירה לו המדינה תמיכה של 11 מיליון שקל.
משרד הבריאות מתכנן להעניק לבית החולים תמיכה נוספת, עד שיגיע לאיזון תקציבי. בימים אלה מתקיימות ישיבות בהשתתפות נציגים ממשרדי הבריאות, האוצר והמשפטים, בניסיון להגיע לפתרון למצוקה התזרימית של בית החולים.
על פי הדיווח, לפי בדיקה ראשונית של משרדי הבריאות והאוצר, המשבר בלניאדו אינו נובע כנראה מעודף כוח אדם או שכר מנופח, אלא מהבעיה הידועה שממנה סובלים בתי חולים ציבוריים עצמאיים: העובדה שאין גוף שמסבסד אותם, לצד העובדה שהמחירים הנוכחיים של יום אשפוז (שאותם משלמות קופות החולים לבתי החולים) אינם מספיקים כדי לקיים בית חולים מאוזן מבחינה תקציבית. עם זאת, לבית החולים אין כרגע חשב מלווה, כך שייתכן שעם מינוי חשב כזה, כחלק מהסכם ההבראה, יתבררו פרטים נוספים על אופן הניהול של המוסד.
כיום עובדי בית החולים, המונה יותר מ-30 מחלקות וכ-400 מיטות אשפוז, מקבלים את שכרם באופן שוטף, למעט עיכוב קל שחל באפריל. עם זאת, לפני כמה חודשים גילו העובדים כי בית החולים לא העביר במשך חודשים ארוכים כסף לקרנות הפנסיה וההשתלמות שלהם, אף שההפרשות נוכו משכרם. העובדים גילו כשקיבלו מכתבי התראה מהקרנות כי הכספים לא הועברו. בסופו של דבר, הכספים הועברו לקרנות, אך ללא הריביות והתשואות בגין חודשי העיכוב.
שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר בראיון לדה מרקר כי "הבעיה בלניאדו, כמו בכל בתי החולים הציבוריים הלא ממשלתיים, היא שלצערי, כל כמה שנים צריך לעשות להם תוכנית הבראה כפי שעשינו בהדסה". לדבריו, "בדקנו את לניאדו בצורה רצינית, המנכ"ל שלח צוות שבדק את זה, וגילינו שהם לא חורגים מהשכר ומכוח האדם, וכמו כל בתי החולים גם הם בקשיים. אנחנו הולכים לעשות להם תוכנית הבראה כפי שעושים להדסה". באשר לשאלה מה תכלול תוכנית ההבראה, מלבד הזרמת כספים לבית החולים, אמר ליצמן כי "המטרה תהיה לעשות סדר ולנסות להגדיל את ההכנסות". לדבריו, "לא יהיו פיטורים, כי כיום בית החולים הוא אפילו מעט מתחת לסטנדרט של כוח האדם".
בית החולים מתמודד עם בעיות נוספת, הגדולה שבהן קשורה לניסיונות ההתאגדות של 530 האחים והאחיות המועסקים במקום בהסתדרות, בין היתר על רקע המשבר בבית החולים והפגיעה בהפרשות לפנסיה. ניסיון ההתאגדות גרר התנגדות עזה ביותר מצד הנהלת בית החולים ואפילו האדמו"ר מצאנז.
כך למשל, בעתירה שהגישה ההסתדרות לבית הדין לעבודה, נכתב כי סגן ראש העיר נתניה, הרב שמעון שר, העביר מסר לעובדים, שלפיו האדמו"ר מצאנז, הרב צבי אלימלך הלברשטאם, המשמש נשיא בית החולים, החליט כי יסגור את בית החולים אם ההסתדרות תשמש בו כארגון יציג. בסופו של דבר, ההנהלה הכירה בהסתדרות כארגון היציג של האחים והאחיות, והצדדים נמצאים בימים אלה במשא ומתן לקראת חתימה על הסכם קיבוצי.
בית החולים לניאדו הוקם ב-1976, והוא ממוקם בקריית צאנז בנתניה, שבה מתגוררת חסידות צאנז. הוא משרת את תושבי נתניה והסביבה, המונים כ-250 אלף איש. הכנסות בית החולים הן כ–450 מיליון שקל בשנה, והוצאות השכר - 340 מיליון שקל בשנה.
בבית חולים כ–33 מחלקות אשפוז, חדר מיון וחדרי ניתוח, והוא ידוע בתחום הלידות, בעיקר במגזר הדתי והחרדי. בבית החולים מתרחשות כ-7,000 לידות בשנה - המספר הגדול ביותר בארץ, השיעור הגדול ביותר בישראל, בהתחשב בחלקו היחסי של בית החולים במערכת הבריאות.
מבית החולים לניאדו לא התקבלה תגובה.