שחורים, נוכלים, מסריחים, בטלנים, עושים מעשי חזירות, מבינים רק כוח, זורקי אבנים על חילונים, שותי דם, כך מוצגים החרדים בימים אלו בתיאטרון הבימה, התיאטרון הלאומי של ישראל.
אבישי בן חיים, הפרשן לענייני חרדים של ערוץ 10, יוצא החל מהערב (ראשון) בסדרה חדשה על הציבור החרדי, שתיפתח בעדות מבהילה עם מסמך אנטי חרדי כפי שמוצג בתיאטרון.
מדובר בהצגה אנטי חרדית, "פליישר", על החרדים שדוחקים את החילונים משכונתם. זוהי הצגה ישנה שהסעירה את המדינה בשנות ה-90 וחוזרת כעת לבמות.
החרדים מוצגים כמי שמשתלטים על השכונה החרדית ודוחקים ממנה את החילונים. התושבים החילונים הוותיקים, חלקם ניצולי שואה וכאלה ששילמו מחיר בדם בניהם במלחמות ישראל, מתמודדים עם הכוחניות החרדית.
גיבורי המחזה, בני הזוג פליישר, בעלי האטליז המקומי, קונים תעודת כשרות בסכום גבוה, אך בסופו של דבר מתברר להם כי הם הוטעו על ידי "המאכער החרדי" שנתן להם תעודת כשרות של הרבנות הראשית, שהחרדים אינם מתייחסים אליה ולא קונים אותו.
קטע מתוך המחזה ''פליישר'':
גרשון: "אז על מה הם צועקים שם (בבית כנסת) כל כך חזק אמן?".
פליישר: "על העסקים! בית כנסת זה? זה שוק. איפה ברטה? למה היא לא חוזרת?".
גרשון: "שבת היום, אין תחבורה".
פליישר: "אה, דודה רוזה איפה הימים של שבת אמיתית. אה? איך בחורף היינו פותחים שולחן, משחקים קלפים, שותים וודקה. אוכלים חלה טרייה של שבת עם קצת חמאה מלמעלה והרינג. אולי אפילו גם קצת נקניק הונגרי. בקיץ היינו לוקחים טקסי ספיישל לים, עם אבטיחים מתוקים. שבת פעם הייתה שבת!".
רוזה: "טקסי ספישל הוא רוצה! עגלה הם לא מרשים להכניס. מאז שהם שמו את הברזלים האלה בפינת החלוץ, פשוט סכנת נפשות".
גרשון: "רוזה למה את מדברת ככה? הלחץ דם שלך".
רוזה: "ואם אני שותקת אין לי לחץ דם?".
גרשון: "צריך להסתגל. הנה אני כבר לא הולך עם טרנזיסטור פתוח בשבת. אפילו שאני לא יכול בלי החדשות. שמעת חדשות על השכנרים? ראו טלוויזיה אתמול בערב שבת בלילה , באו הילדים של האדוקים וחתכו להם את כל החוטים של הטלוויזיה, של הטלפון, של החשמל. שברו להם את הצינור של המים. נורא".
פליישר: "למה לא הזמינו משטרה?".
רוזה: "הם מצפצפים על המשטרה. יגעו בהם? תיפול הממשלה".
פליישר: "מה הם חשבו שהשכנרים הזקנים יעשו ביום שישי בערב לשכנרים הזקנים?".
רוזה: "אני אומרת לכם, אם היו מגיעים לשכונה לפני שלוש, ארבע שנים, כשאני עוד הייתי צעירה, הייתי כבר מראה להם. רק כוח הם מבינים, רק כוח".
גרשון: "שה שה רוזה, חסר שישמעו אותך".
רוזה: "שישמעו. אני מצפצפת... שיבואו... אני מוכנה. אני בניגוד לך לא מפחדת מהם".
גרשון: "תחשבי על הפרנסה של פליישר".
רוזה: "גם לדבר כבר אי אפשר. באמת הם גונבים לנו את המדינה מתחת לעיניים ואסור לדבר, אני מתפוצצת".
מלבד זאת, גיבורי המחזה אומרים בין היתר: "אם לא הייתי נולדת יהודיה אני הייתי האנטישמית הכי גדולה"; הם מכנים את החרדים: "חיות רעות", "אלה לא בני אדם", "שחורים", "עם האדוקים צריך לדבר בשפה שלהם בכסף", "מעיל שחור באמצע אוגוסט, זה מסריח'', "הם רוצים סנהדרין, לא פרלמנט, הם רוצים מדינת הלכה", "הלכה להשתטח על קברי צדיקים, כמו פרימיטיביים'', "השחורים, תראה אותם, כמו בשטייטל, בשביל זה בנינו מדינה?", "אפילו לחיות טרף יש נשמה, לא לאלה'', "האדוקים הם עכשיו הכוח כאן, אני שונא אותם'', "עוד מעט כל המדינה תהיה שלהם'', "שטן יודע להתחפש בהרבה תחפושות, גם בתחפושת של רב''.
"איך נולדה הדת?", שואלים שם ומשיבים: "כשהנוכל הראשון פגש את האדיוט הראשון".
מהתיאטרון הלאומי הבימה נמסר: "התיאטרון הלאומי הבימה שב ומביא אל מרכז הבמה קונפליקט חברתי. תפקידו ומחוייבתו של הבימה כתיאטרון לאומי הוא להציב מראה למציאות בה אנו חיים ולעורר דיון ציבורי ודיאלוג בין הזרמים השונים בחברה הישראלית.
"'פליישר' עוסק ביחסי חרדים-חילונים ומשרטט דרמה המבטאת את השסע שבין זרמים אלי. חלק מן הציטוטים כלל אינם מופיעים בהצגה (כפי הנראה הושמטו בעבודת העריכה של המחזה לקראת הצגתו) וחלקם מובאים בקונטקסט דרמטי שחשוב להבינו בהקשר הכולל. כמו כן, צפייה במחזה כולו מעידה על הקפדה ואיזון של הקולות המושמעים בו וזאת בכדי שהשיח יוכל לבטא את העמדות השונות של כלל המעורבים בדרמה חברתית זו".