במהלך ימי השבעה עלו קהל רב בראשות ראשי הישיבות ומרביצי התורה לניחום האבלים במעונו של ראש ישיבת בריסק הגאון רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק וכן אצל בניו של הגר"מ סולובייצ'יק זצ"ל.
במהלך ימי השבעה עלה הגר"ש אוירבך לנחם במשך זמן ממושך את ראש ישיבת בריסק הגאון רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק במעונו ואת בניו של הגר"מ זצ"ל.
הגר"ש הזכיר בעצב עובדות מחייו של הגר"מ ודברים ממשנתו ומשנת בית הלוי ולמעלה בקודש מרן הרב מבריסק זצוק"ל. הרב אוירבך קונן על האבדה העצומה לעולם התורה והישיבות והזכיר כי זכה להכיר את הגאון רבי מאיר זצ"ל עוד מצעירותו בתלמוד תורה 'עץ חיים'.
בנוסף סיפר כי כאשר רבי מאיר זצ"ל נכנס לת"ת 'עץ חיים' כשנה לפני בר מצווה, תלמידי הת"ת התפעלו מידיעותיו ומכשרונותיו הברוכים, "הכל ראו עליו את גדלותו כיצד רומם את תלמידי הת"ת והכניס אווירה ישיבתית בקרב התלמידים".
עוד סיפר כי בצעירותו ראה את החברותא של רבי מאיר זצ"ל מחדש לו ווארט בשם המהרי"ל דיסקין זי"ע, רבי מאיר התרגש מאוד והרים את קולו "הרי זה ר' יהושע לייב", ככל גדולי ישראל שרעדו מפחד והזדעזעו בעת שהוזכר שמם של גאוני עולם. כמו כן הזכיר הגר"ש את חרדת הדין הנוראית שהייתה בעת שנכח בתקיעת שופר במניין של הגר"מ סולבייצ'יק זצ"ל.
בנו הגדול של הגאון רבי מאיר זצ"ל העיד כי פעם באמצע לילה חורפי ראה את אביו זצ"ל יושב ועמל בתורה כהרגלו כשהוא שם ליבו לכך שמרוב עמל ויגיעה החל רבי מאיר להזיע ממש כחום היום. לשמע הדברים הגיב הגר"ש כי גדלות כזו באה ללמד אותנו להמשיך ולעלות בדרגות בעמל התורה.