כשבועיים לאחר שהממשלה אישרה את המתווה שהושג עם הרפורמים ונשות הכותל, להם יוקם רחבת כותל חדשה, בסמוך לכותל המערבי, נשמעים הסברים מהנציגות החרדית מדוע ההסכם הוא "הרע במיעוטו" ומדוע היה חובה לאפשר למתווה לעבור.
כמו כן, נציגי הציבור מדגישים כל העת את החסרונות עבור הרפורמים בהסכם שגובש. אך 'מרכז ליבה"', מכון דתי המתעסק בנושאי דת, הוציא דו"ח שהופץ למקבלי ההחלטות, בו הם מפרטים את ההישגים של הרפורמים במתווה, ומסבירים איך מנסים להטעות את הציבור.
לידי "כיכר השבת" הגיע הדו"ח המלא שהוגש. בחלקו הראשון מובאים ההישגים של הרפורמים במתווה החדש. בכתבה הבאה נביא את ההסברים של מכון "ליב"ה" מדוע טענת הפוליטיקאים כי היו חייבים להסכים למתווה בגלל החשש מהכרעת בג"ץ - אינה נכונה.
ההישגים של הרפורמים במתווה שהוסכם בממשלה
• כניסה אחת: כניסה אחת לכל מתחם הכותל המערבי, שלא ניתן לעוקפה. הכניסה תהיה מחולקת לשלושה נתיבי בידוק - נשים, גברים ומעורב. אחרי הבידוק יכול כל אדם לבחור באיזה כותל הוא רוצה לבקר - האורתודוקסי או הרפורמי.
• גודל: הרחבה החדשה תשתרע על פני שטח שיכלול רחבת תפילה מוגבהת (בנויה) ואת כל שטח הרחוב ההרודיאני. שטח התפילה הכולל יעמוד על כמעט 900 מ"ר (שהוא כ-70% מעזרת הגברים הקיימת, ו-130% מעזרת הנשים הקיימת). המגע עם אבני הכותל - 25 מטר. זאת, הרבה מעבר לגודל "עזרת 10 ישראל" הקיימת כיום (450 מ"ר). יצוין כי חלק ניכר מהשטח החדש לא יוכל לשמש כמקום תפילה בגלל תנאי השטח.
• תקצוב ממשלתי: מעבר לתקציב הקמת המתחם - 35 מיליון שקל, התחייבה הממשלה להעברת תקצוב שנתי שוטף לתחזוק הרחבה. התקצוב הממשלתי לרחבת הכותל הרגילה כיום עומד על כ-3 מיליון שקל.
• ציוד קבוע: בשונה מהמצב הקיים כיום ב"עזרת ישראל", ברחבה החדשה יוצבו בקביעות ספרי תורה, סידורים, שולחנות לקריאה בתורה, בדיוק כמו ברחבת התפילה הצפונית. על פי התקנות החדשות, תוגדר הרחבה כ"מקום קדוש" ויחולו בה תקנות המקומות הקדושים כחלק אינטגלי מרחבת הכותל.
• הפקעת סמכות "רב הכותל והמקומות הקדושים": על פי התקנות החדשות, "הממונה על רחבת התפילה הדרומית" יהיה נציג שיבחר על-ידי ראש הממשלה (מנכ"ל משרדו, אחד מסגני המנכ"ל, או אחד מסגני מזכיר הממשלה) ולא רב הכותל. בכך נוצר מצב שישנו מקום המוגדר כאחד "המקומות הקדושים" אך הוא מופקע מסמכויות "רב הכותל והמקומות הקדושים", או גורם דתי אחר.
• רחבת תפילה רפורמית "למהדרין": התקנות יוצרות הרבה מעבר למתחייב על ידי בג"ץ לאפשר מקום תפילה, אלא קובעות כי חל איסור לנהוג בו איזה מנהג "אורתודוקסי" כגון הצבת מחיצה (למעט עבור "נשות הכותל").
• נציגים רפורמים וקונסרבטיבים רשמיים ב"מועצת רחבת התפילה הדרומית": הרחבה הדרומית תנוהל בכפוף למדיניות המועצה שתוקם, ולא לרבנות הראשית לישראל. על פי נוסח התקנות "המתוקן", מועצה זו תורכב גם מנציגים המייצגים את "מנהג המקום", שהוא "אלו שאינם מתפללים על פי האמור בסעיף קטן ג, - דין תורה . קרי: הרפורמים, הקונסרבטיבים ונשות הכותל, כפי שנכתב במפורש בהמלצות הצוות. אמנם הושמטו המילים המפורשות, אך המשמעות נותרה על כנה - לראשונה, נציגי הזרמים מקבלים תפקיד רשמי במועצה ממשלתית.
• השינוי ביחס ל"עזרת ישראל" ("רחבת בנט"): קיימת טענה כי במתווה החדש אין כל שינוי, ביחס למה שכבר יצא לפועל לפני שנתיים בהקמת "עזרת ישראל". טענה זו אינה נכונה מעיקרה, נטען בדו"ח.
"'עזרת ישראל" הקיימת אמנם אפשרה מקום תפילה עצמאי למעוניינים, אך לא היוותה חלופה אמתית לרחבה המרכזית. בנייתה לא אושרה על-ידי ועדות התכנון, לא הוחלו במקום תקנות "המקומות הקדושים", ולא הוצבו במקום ארונות קודש ספרים או סידורים.
"כפי שפירטנו לעיל בעיקרי המתווה, יש כאן שינוי מהותי - כניסה מאוחדת, הגודל, מיליוני השקלים שמשקיעה הממשלה בהקמת הרחבה ובתחזוקתה השוטפת, שינוי התקנות והקמת "מועצת הרחבה הדרומית", והעמדת ציוד תפילה קבוע תוך אספקת שירותי דת לכל דורש על פי מנהגי הרפורמים".
נתון נוסף מהמתווה שהושג ולא "זכה" לכותרות, גם לא בדו"ח ליב"ה, הוא ביטול הקנס בגין ביצוע של אחד המעשים האסורים בכותל המערבי.
עד כה התקנון קבע כי מי שעושה את אחד המעשים האסורים לעשות בכותל יענש בקנס של 500 שקל או חצי שנת מאסר, הצוות שגיבש את המתווה החליט לבטל את העונש. יצוין כי גם כעת יש סמכות למשטרה להרחיק את מי שעובר על התקנון, אך כאמור ללא קנס.