בשנים האחרונות חלה הגאון רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל, ראש ישיבת מיר, במחלה קשה של ניוון שרירים שהקשתה עליו את תפקודו במסירת שיעורים והרבצת תורה.
בעקבות זאת מונה לפני כשנתיים בנו ממשיך דרכו, הגאון רבי יעקב שמואלביץ, למסור את השיעור-כללי המסורתי ובכך סומן בפועל כיורשו של אביו כאשר כעת לאחר ההסתלקות הפך הדבר לעובדה מוגמרת.
"כיכר השבת" משרטט פרופיל לדמותו
לדברי תלמידיו, מדובר בגאון עצום אשר בקיא בש"ס ופוסקים ויודע להעביר זאת ברהיטות לבני הישיבה זאת לצד פשטותו ונועם הליכותיו. "אין ספק שתפקיד זה של ראש ישיבת מיר 'מתלבש' עליו ככפפה ליד", הם אומרים.
עוד בילדותו היה משתעשע עמו סביו מרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל בדברי תורה וגדל על ברכיו.
בבחרותו למד הגר"י שמואלביץ בישיבת חברון ועד מהרה קנה לעצמו שם של ממש בכותל המזרח של הישיבה האליטיסטית. בישיבה הפך עד מהרה למקורב לסביו ראש הישיבה הגאון רבי אברהם יהודה פרבשטיין שראה בו תלמיד נאמן, בור סוד שאינו מאבד טיפה.
סביו היה מבקש ממנו לסייע לבחורים אחרי השיעור והיה מטיל עליו משימות תורניות רבות.
בשנת תשמ"ט כשהגיע לפרקו נישא לבת הגאון רבי יצחק מאיר יעבץ, מגדולי תלמידיו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל, שאף סידר קידושין באורח נדיר באותם ימים.
לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל של ישיבת מיר שם הפך מיד ליד ימינו של אביו הגאון רבי רפאל שמואלביץ זצ"ל.
"רבי יעקב היה כוכב של ממש, עילוי", מספר אחד האברכים מאותה תקופה. "כולם היו באים לדבר איתו בלימוד, לשאול קושיות ואפילו להתייעץ במילי דעלמא כשידעו על פיקחותו וישרותו".
במהלך השנים הוציא לאור והאדיר את ספרו של סביו מרן הגר"ח שמואלביץ, דרשות מוסר על פרשת השבוע וכן את ספרו של סביו הגר"א פרבשטיין, 'חסד לאברהם' על מסכת יבמות.
לפני 12 שנה מונה לר"מ בישיבת "דרך חכמה" בשכונת הר נוף (סילבר) כאשר לצד זה מינה אותו ראש ישיבת מיר הגאון רבי נתן צבי פינקל זצל לראש החבורה בבית המדרש פרידמן בישיבת מיר.
גם בישיבת "דרך חוכמה" הפך רבי יעקב לדמות המרכזית וכבש את ליבם ומוחם של הצורבים הצעירים. שיעוריו היומיים הפכו לשם דבר והר"מ היה מוערץ על ידי תלמידיו.
לפני שנתיים, בחודש אייר תשע"ד, נקרא הגר"י שמואלביץ על ידי ראש הישיבה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל לשמש לצידו כראש ישיבה ולמלאות את תפקידיו של אביו הגר"ר שמואלביץ שנבצר ממנו לעשות זאת בשל מצבו הרפואי.
שבועיים לאחר המינוי, לקראת חג השבועות תשע"ד, מסר הגר"י שמואלביץ את השיעור כללי הראשון בהשתתפות אלפי תלמידים, שיעור שיצר הדים רבים והכל ראו במו עיניהם כי יש "ממשיך".
יצויין כי באותה תקופה סירב הגר"י ליטול על עצמו את התפקיד זאת משום שחשש שהדבר נראה כאילו ומתכוון חלילה לירש את אביו בחייו, אולם מרן ראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן הכריע כי עליו לקחת את המשימה על כתפיו.
מורו ורבו הגאון רבי דוד כהן ראש ישיבת חברון נכנס עמו למרן הרב שטיינמן ויחד הם שטחו את הצדדים והלבטים לכאן ולכאן ובסיום הדיון הכריע מרן הגראי"ל כי עליו ליטול על עצמו את התפקיד הנכבד.
תלמידיו מספרים בהערצה על אדם גאון וכשרוני הנחבא אל הכלים. לדבריהם, גם כשהתחיל למסור שיעורים ברח מהכבוד. "הוא יושב ולומד עם חברותות בבוקר בפרידמן ואחרי הצהריים בבית המדרש המרכזי", הם מספרים.
"הרב שמואלביץ בורח מהכבוד ולפיכך הכבוד רודף אחריו. עד היום הוא מסרב לקחת סידור קידושין ומצטנע ויושב ולומד בפינתו סביב השעון", הם מוסיפים.
"אין ספק", אומרים תלמידיו, "שהוא יהווה סמל של ישיבת מיר ושל עולם התורה כולו".