ואני לתומי חשבתי שמשהו אמיתי קורה פה בינינו. חישוב מסלול מחדש, דיאלוג ושותפות חיובית, שחר של יום חדש.
"תנו לו צ'אנס", אמרתי לכל המצקצקים ואין יאוש כלל בעולם, כמה נאביות מצידי.
אז הכותל, הכיפה והטלית, ה"בעזרת ה'" והפרשת החלה של זוגתך שתחיה, והצהרות הפיוס, וערך לימוד התורה היו הצגה אחת גדולה?
כבר חשבנו להזמין אותך לשבת.
כולם הזהירו אותי, הוא לא ישתנה, הוא אינטרסנט, "יש הבדלי מנטליות ודעות שבלתי ניתנים לגישור".
אבל המילים הטובות והחיזור הבלתי נלאה עשו את שלהם וכמעט נפלתי ברשתך, אבל תקופת החיזור היתה קצרה מידי...
עוד לא יבש הדיו מעל גבי השבועונים בהצהרות האחדות סטייל "אני אהייה ראש הממשלה של כווולם", והנה שבת לסורך, המסך ירד ולא שינה הכושי את עורו ונמר את חברבורותיו.
איך ברגע אחד נהפכו היוצרות ויצאת לרחובות עם העזר שכנגדך בהצהרות שנאה וליבוי, עם ססמאות נבובות של ״סחטנים" ו"פרזיטים".
ושוב האיומים באוויר של סנקציות כלכליות ופליליות וועדת חקירה ובג"ץ.
מה תעשו לנו? מה?
תרעיבו אותנו?
תכלאו אותנו?
תהרסו לנו את הבתים?
הרי נוכחת לראות שבתקופת כהונתך כשר מספר המתגייסים החרדים ירד פלאים ובחברה החרדית תהליכים נעשים באופן טבעי בלי אקדח המוצמד לרקתה.
שוויון בנטל לא נתחם בשלוש שנים אלא הוא חלק בלתי נפרד מאורח החיים היהודי החרדי, כל ארגוני החסד הסעד והמרפא שיהודי חרדי שותף להם משחר ילדותו ועד לעת זקנה, זאת בצמוד ללימוד התורה הקדושה מבוקר עד ליל, תוך ויתור על מנעמי החיים ומותרותיהם.
ואני תמהה יותר, דווקא בימים קשים אלו, כשהמרצחים לא הבחינו בין לובשי המדים והכפותות ,היית למסית ולמפריד, על אף שראית שהראשונים להגיע ולסייע היו אנשי האמת והחסד.
איך פתאם מ"מעריך" ו"מוקיר", התחלת להרגיש "פראייר" ואתה לא יודע מה לומר לליאורי שלך כשיגיע לשבת(תספר לו על עם ישראל, עם סגולה, שאבות אבותיו מסרו נפשם למען לימוד התורה).
אז אדוני חה"כ, השר לשעבר, יאיר לפיד - אני לא השתנתי ותורתי תמשיך להיות אומנותי וכמה טוב ה' שפקח את עיניי והתורה שלנו לא תשתנה בהתאם למצב ומצע הבחירות.
לא תוכל לנו.
ואולי, אולי צדקה האמא ז"ל החכמה שאמרה לבנה: "כשתראה את הילד שמבזה ומכה אותך פשוט תעבור את הכביש".