מועצת הרבנות הראשית לישראל שהתכנסה היום (שני) בראשות הרבנים הראשיים לישראל החליטה על מספר שינויים ברפורמת השחיטה עליה הוחלט ברבנות שהתקבלה בהתנגדות עזה הן אצל גדולי ישראל והן אצל היבואנים והשוחטים, וזאת בכדי לזרז את הוצאת צוותי השחיטה לחו"ל, מתוך דאגה למחסור החמור הצפוי בבשר לחגים.
קרא עוד:
- כך נמנע מהגר"ד לאו להגן על הבד"צים בפני בית הדין
- "כשרויות המהדרין" יוצאות למאבק ברפורמת השחיטה
- הגר"ד לאו מאשים: גורמים משפטיים מעכבים שחיטות
- מהי 'הרפורמה בשחיטה'? • מורה נבוכים מיוחד
לפי החלטת מועצת הרבנות, שמתפרסמת לראשונה ב"כיכר השבת", בעלי התפקידים שישובצו בצוותי השחיטה של הרבנות לפי ההגרלה הם ראש צוות השחיטה ובודק חוץ. בנוסף, החליטה מועצת הרבנות על צמצום תקופת הצינון לשוחטי הבד"צים אך במקביל החליטה על הוספת מפקח נוסף לצוות הבד"ץ.
עוד החליטה מועצת הרבנות כי בעקבות המחסור בראשי צוותים ובודקי חוץ המוסמכים מטעם הרבנות הראשית, הרי שבעונת השחיטה הקרובה יצומצם היקף הפיקוח על פעילות הבד"צים, כך שלא ישובת מפקח בעל כשירות של ראש צוות ובודק חוץ לכל צוות אלא ישובץ מפקח אחד בעל כשירות של ראש צוות לכל מספר צוותי בד"צים הפועלים בסמיכות.
באשר לסלע המחלוקת על תקופת הצינון לשוחטי הבד"צים, שבתחילה נקבעו על שנתיים ימים, החליטה מועצת הרבנות לצמצמם את תקופת הצינון לשוחטים שיבקשו לשמש כראשי צוותים מטעם הרבנות לפי מדרג חדש.
"חבר צוות מטעם בד"ץ לא יוכל לשמש כראש צוות מטעם הרבנות הראשית אלא אם חלפה עונת שחיטה נוספת לאחר עונת השחיטה בה עבד עם הבד"ץ", קובעת הרבנות, "חבר צוות מטעם בד"ץ לא יוכל לשמש כמפקח מטעם הרבנות הראשית על בד"צים אחרים אלא אם חלפו שתי עונות שחיטה לאחר העונה בה עבד עם הבד"ץ".
בנוסף קובעת הרבנות כי "חבר צוות מטעם בד"ץ לא יוכל לשמש כמפקח מטעם הרבנות הראשית ל פעילות אותו הבד"ץ אלא אם חלפו 4 עונות שחיטה לאחר העונה בה עבד עם אותו הבד"ץ".
עונת שחיטה בחודשי החורף נמשכת כחמישה חודשים ובחודשי הקיץ מעט פחות.
אלא שלאחר החלטת מועצת הרבנות הראשית היועץ המשפטי של הרבנות, שהביע במהלך הדיון את התנגדותו לשינויים וטען כי הם לא יעמדו במבחן בג"ץ, הוצאי הנחיה לא להוציא בשלב זה צוותי שחיטה כאשר הטענה העיקרית לכך היא העובדה שהם צריכים לעדכן את בג"ץ, שהורה על קיום הרפורמה, בשינויים שהתקבלו.
גורם ברבנות הראשית אומר ל"כיכר השבת" כי "אנחנו שוקלים מה לעשות במידה והם ינסו לסחוב את הזמן עד להוצאת הצוותים".
כזכור, הרבנות הראשית גיבשה שורת קריטריונים חדשים שנועדו לשמור על רמת הכשרות של מערך השחיטה עליו מפקחת הרבנות ולמנוע אפשרות חלילה שהקשר בין היבואנים לשוחטים ישפיע לרעה.
בין הקריטריונים: הצמדת מפקח לצוותי השחיטה של הבד"צים, הגרלה בין השוחטים כך שהם ייחברו על-ידי הרנבות ולא על ידי היבואנים ותקופת צינון של שנתיים ימים לשוחטי הבד"צים שיבקשו לעבוד עם הרבנות.
היבואנים השוחטים, יחד ולחודף נאבקו כל אחד מצדו על הקריטריונים אך בהוראת בג"ץ, הרפורמה יצאה לדרך לתרופת ניסיון, כך שעיקר המחלוקת שנותרה בין הצדדים היא תקופת הצינון הארוכה שנגזרה על שוחטי הבד"צים. הגר"ד לאו צידד בעמדת השוחטים וגדולי ישראל לצצם את תקופת הצינון למינימום ההכרחי ומנגד היועץ המשפטי טען כי מאחר והוחלט על שנתיים תקופת צינון הרי שלא ניתן לשנות זאת.
בעקבות התעקשותו, החליט הרב לאו להעלות את השינויים הנדרשים בפנים מועצת הרבנות הראשית, לאשר אותם שם ובכך לעקוף את היועץ המשפטי, כפי שאכן נעשה בסופו של דבר היום בישיבת מועצת הרבנות.
בשבוע שעבר שיגר הרב הראשי דוד לאו מכתב ליבואני הבשר והשוחטים על הרפורמה, הסביר את מניעיה והטיח האשמה חריפה בגורמים המשפטיים שלדבריו מעכבים את יציאת השוחטים לחו"ל.
הרפורמה בשחיטה • מורה נבוכים:
מהי רפורמת השחיטה?
הרבנות הראשית לישראל היא הרוגלטור של השחיטה הכשרה, הן זו המבוצעת בישראל והן זו המיובאת מחו"ל. לאחרונה החליטו ברבנות הראשית לרענן את הנהלים ולצאת ברפורמה חדשה שנועדה לדבריהם להסדיר את המערכת ולהבטיח את כשרותה.
הרפורמה כוללת שורת צעדים שהעיקריים שבהם: ניתוק הקשר בין יבואן הבשר לשוחטים באמצעות עריכת הגרלה שתקבע מי השוחטים שיצאו ועם איזה יבואן, תקופת צינון לשוחטי הבד"צים למשך שנתיים שתמנע מהם לשחוט בתקופה זו עבור הרבנות והצמדת 'מפקח' מטעם הרבנות לצוותי השחיטה של הבד"צים.
מה מטרת הרפורמה?
הרבנות מציגה שורת הסברים להכרחיות הרפורמה, החל מהוזלת מחירי הבשר ועד להקפדה על כשרות ומניעת ניגודי עניינים של השוחטים או הקלה בכשרות על-ידי השוחטים עבור היבואן הקבוע איתו הם עובדים. בנוסף נטען כי יש שוחטים שמאכילים נבלות וטרפות כמו גם שוחטים שתחת ידם יוצאות כמויות לא הגיוניות של הספק שחיטה ובשר כשר לעומת יתר השחיטות.
מי מתנגד לרפורמה?
בראש ובראשונה היבואנים שטוענים שהצעדים לא יורידו את המחירים אלא אף להיפך מאחר והיא תייקר עבורם את העלויות. גם השוחטים מתנגדים לרפורמה בטענות לפגיעה בחופש העיסוק וכן לפגיעה בזכויות שצברו אצל היבואנים איתם עבדו בקביעות.
התנגדות גורפת לרפורמה נרשמה גם בקרב הבד"צים, הן על ההתערבות של הרבנות בשחיטה שלהם באמצעות הצבת "מפקח" מטעמם והן על הפגיעה בשוחטים שלהם שיישארו מחוסרי עבודה במרבית השנה בגלל תקופת הצינון שקובעת הרפורמה.
בנוסף, טוענים במערכות כשרות המהדרין כי אם אכן יש חשש לשוחטים שמאכילים נבלות וטרפות או שוחטים שמספיקים לשחוט בכמות חריגה ומעוררת תהיה, שיבדקו מי הם השוחטים הללו ויזרקו אוצם ממערך השחיטה במקום לפגוע בכל יתר השוחטים.
עוד הם טוענים כי אין כל פסול בקשר שבין היבואן לצוות השוחטים שעובד תחתיו כל עוד ומדובר ברבנים נכבדים ויראי שמים אשר שוחטים שנים רבות ונאמנים על גדולי ישראל.
כפי שנחשף ב"כיכר השבת", מרן הגר"ח קנייבסקי שנשאל על ידי ראשי מערכות כשרות המהדרין אודות חלק מהנהלים אמר כי "אסור להתפשר" והוסיף ואמר: "כל המשנה ידו על התחתונה".
כחלק מההתנגדות עתרו היבואנים לבג"צ נגד הרפורמה אך זה קבע כי הרפורמה תצא לדרך לתקופת ניסיון. מנגד, עתרו השוחטים לבית הדין האזורי לעבודה נגד הרפורמה וזה פסק בתחילה נגד הרפורמה אך הרבנות ערערה ובית הדין הארצי לעבודה יישר קו עם בג"צ.
האם נגרם נזק כלשהו בעקבות הסאגה בין הצדדים?
העתירות והדיונים בבית המשפט גרמו לכך שבניגוד לכל שנה, כאשר מיד לאחר חג הפסח יוצאים צוותי השחיטה לחו"ל עבור שחיטת הבשר לחגי תשרי, הרי שהשנה עד כה לא יצאו כלל שוחטים לחו"ל מה שמעלה חשש למחסור חמור בבשר מהדרין לחגים ועליית מחירים של עשרות ומאות אחוזים.
מה עמדת הרה"ר הגאון רבי דוד לאו?
הרב לאו שהביע תחילה תמיכה בנהלים החליט לשנות חלק מהם כנראה לאור ההתנגדות הגורפת של הבד"צים כמו גם של גדולי ישראל ואף הגיע להבנות עם היבואנים והשוחטים אלא שההבנות התפוצצו לאור עמדת היועץ המשפטי של הרבנות.
היום שלח הרב לאו מכתב בו הסביר את הצורך בנהלים החדשים, נימק מדוע החליט לחזור בו מחלק מהנהלים, מאשים את היועץ המשפטי בכך שמסרב לשינוי ומפיל את האשמה על המערכת המשפטית שבגינה השוחטים לא יוצאים לחו"ל מה שמבטיח מחסור חמור בבשר לחג.
האם יימצא פתרון למחלוקת?
בשלב זה קשה עדיין להעריך ידו של מי תגבר, האם של הרב דוד לאו שפועל כדי לשנות חלק מהנהלים ואולי להביא את ההחלטות החדשות בפני מועצת הרבנות או שמא זו של היועץ המשפטי שמצדו טוען כי כל הנהלים גובשו על-ידי צוות מקצועי מאגף הכשרות ורבנים פוסקים תוך התייעצו עם שוחטים בכירים וותיקים ובאישור הרב הראשי ומועצת הרבנות הראשית כך שלא ניתן לחזור מהנהלים שנקבעו.
דבר אחד ברור: במידה וצוותי השחיטה יצאו עד יום ראשון הקרוב יש סיכוי סביר שיגיע בשר כשר כשבוע לפני ראש השנה, אחרת, יהיה מחסור חמור בבשר לחגים ועליית מחירים בעשרות ומאות אחוזים.