עולם התורה באבל: בעיר בני ברק פשטה במהלך חג שביעי של פסח הידיעה המעציבה לפיה הגאון הגדול רבי חיים שאול גריינימן זצ"ל נסתלק לגנזי מרומים והוא בן 89. הלוויתו תיערך מחר (ראשון) ב-11:00 בבוקר מביהמ"ד ברחוב דבורה הנביאה בבני ברק לבית העלמין 'זכרון מאיר'.
הגר"ח גריינמן נחשב לאחד מתלמידי החכמים שבדור. שימש כרב ומנהיג קהילה לאלפים, כיהן כפוסק הלכה נודע ונחשב לפיקח גדול שרבים באו לקבל מעצותיו בעיקר בעניני מסחר ורפואה. הגר"ח זצ"ל נחשב לאחד מממשיכי דרכו של דודו מרן בעל החזו"א זצ"ל וקהילתו דבקה במנהגיו של דודו הדגול.
תולדות חייו של הרב חיים גריינמן זצ"ל
הגר"ח גריינמן זצ"ל נולד בעיר וילנא שבליטא בשנת תרפ"ד לאביו הגאון רבי שמואל גריינמן זצ"ל ולאמו מרת צביה, בתו של הגאון רבי שמריהו יוסף קרליץ זצ"ל רבה רבה של העיר קוסובה ואחותו של מרן בעל החזון איש זצ"ל. בשנת תרצ"ה עלה עם בני משפחתו לארץ ישראל והתיישב בעיר בני ברק בה התגורר מרן החזון איש.
הגר"ח למד בישיבת תפארת ציון אצל מורו ורבו הגרמ"י ליפקוביץ זצ"ל יחד עם יבדל לחיים טובים הגאב"ד הגר"נ קרליץ, ולאחר מכן בישיבת לומז'ה בפתח תקווה ובישיבת חברון. הוא נודע בכשרונותיו הברוכים ונחשב לבקיא בכל חלקי התורה. בשנת תש"ז נישא לרעייתו מרת חנה דבורה, בתו של הגאון רבי ישראל שלום לוריא מבחירי ישיבת קלם שכיהן כמרביץ תורה ומשגיח בישיבת תורת חיים וכיהן כמורה צדק בהעדה החרדית. מסדר הקידושין היה מרן הגרא"ז מלצר זצ"ל.
הגר"ח זצ"ל היה מקורב ביותר לדודו מרן החזון איש זצ"ל, ובספרו הראשון של הרב גריינימן "כלילא דוורדא", מופיעות הערותיו של החזון איש וכן בספרו הראשון מסדרת "חידושים וביאורים" מופיע בראש הספר מכתב ארוך בנדון הלכתי שכתב מרן החזון איש. מרן אף שימש באורח נדיר כסנדק בברית לבנו הבכור שהתקיימה בירושלים.
במשך השנים ריכז הגר"ח גריינמן זצ"ל סביבו חוג של תלמידים וחסידים ההולך ונוקט בשיטת מרן החזון איש, שראו בו את רבם המובהק ומנהיגם הרוחני.
במשך שנים רבות נמנה הגר"ח גריינימן עם מתפללי בית הכנסת לדרמן ברחוב רשב"ם בבני ברק ואף הקים בסמוך בית מדרש עצמאי. במשך תקופה ארוכה שהה בימות השבוע במושב תפרח שם שקד על תלמודו באין מפריע ושב לביתו רק לשבתות.
מלבד גדלותו העצומה בתורה, ש"ס ופוסקים, נחשב הגר"ח גריינמן גם כמומחה גדול לענייני רפואה ומצוי בקשר הדוק עם רופאים בישראל ובחו"ל. לאורך השנים ייעץ לפונים אליו בעניינים אלו ונחשב בעיני רבים לבר-סמכא בשאלות הקשורות בנושאי רפואה והלכה כמו גם עניני מסחר וכספים וכן שאלות בנושאי חינוך.
בנה את התשתית לעולם התורה הספרדי
הגר"ח גריינמן נודע כבעל השפעה רבה על קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בציבור החרדי ובהם הקהילה החרדית בזכרון יעקב ובתפרח וכן בהנהגת ישיבת סלבודקא בבני ברק וישיבת "זיכרון מיכאל". בנוסף, היה מיוזמי ומראשי ארגון הקירוב "ערכים" וכן ממקימי סמינר "אור החיים" בבני ברק לבנות מעדות המזרח.
הגר"ח יזם גם לפני שנים רבות את הקמת המתיבתות שהיו הבסיס של הישיבות הספרדיות שצמחו בגידול משמעותי בעשורים האחרונים.
הנדבן החרדי יעקב הלפרין קבע בצוואתו כי קבוצת תלמידי חכמים יוסמכו לקבוע מה לעשות בהקדשותיו, מאז פטירת מרן הסייפלער נותר הגר"ח גריינמן היחיד מקבוצה זו, ומשכך הוא בעל הסמכות במוסדות ההקדש של הלפרין ובהם בית החיים שומרי שבת. בשנת תשע"א אף הורה לפרק אוהל שבנו אלמונים מעל קברו של החזון איש.
חלקו הפוליטי בהנהגת הציבור
בעבר נטל הגר"ח גריינימן חלק משמעותי בהנהגת הציבור הליטאי ואף עסק בענינים פוליטים וציבוריים. בבחירות לעיריית בני ברק שהתקיימו לפני עשרות שנים תמך הגר"ח בשמואל וינברג מתנועת פא"י לראשות העיר יחד עם בני הציבור החסידי.
ברשימתו של וינברג אף נמנה אחד ממקורבי הגר"ח גריינמן, הרב יצחק כהן. מנגד, גדולי הדור הליטאיים מרן הסטייפלער ומרן הגרא"מ שך התנגדו בתוקף למהלך ויצאו כנגדו. הדבר פגע במעמדו של הרב גריינמן בציבור החרדי.
להגר"ח גריינמן היה אח תאום - הרב פנחס דוד וכן עוד שני אחים - הרב שמריהו והרב מאיר גריינמן. אחותו אסתר נישאה לראש ישיבת מיר הגאון רבי בנימין בינוש פינקל ובין גיסיו: הרב אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, והרב חיים אהרן טורצ'ין, ראש "ישיבה למצוינים".
בנו הרב שמואל הוא חתנו של הגר"מ מן. בן נוסף בולט הוא הרב אברהם ישעיהו, הנחשב לממשיך דרכו של אביו. חתנו הראשון, הרב יוסף חיים בן-דב, הוא ראש ישיבת "זיכרון מיכאל" בזכרון יעקב. חתן אחר, הרב ישראל מנחם הירשפלד, מראשי ישיבת "זיכרון מיכאל" הוא בנו של פרופ' שלום הירשפלד ממכון ויצמן ובתו הצעירה נישאה לבנו של הרב מרדכי חברוני, שהיה מראשי ישיבת חברון.
בשנים האחרונות נחלש הגר"ח וחלה, ורבים מגדולי ישראל הגיעו לבקרו בביתו שברחוב רב אסי בבני ברק.