אמרו לנו איפה אתם ממוקמים במשפחה ונגיד לכם איזה אנשים אתם - בכורים, ילדי סנדוויץ', בני זקונים או בכלל ילדים יחידים. הכי וותיקים בחבורה? בטח אתם שתלטנים. באמצע? חסרי עמוד שדרה. הצעירים ביותר? מפונקים. ילדים יחידים? אנוכיים ואוהבים את עצמכם קצת יותר מדי, כמובן.
אבל כעת, ניתן להפריך את הדעה הקדומה האחרונה, לפחות, הודות למחקר חדש שפורסם בכתב העת "מדעי הפסיכולוגיה החברתית והאישיותית", בו מצא מייקל דופנר מאוניברסיטת לייפציג ועמיתיו, כי למרות שהקלישאה נפוצה, היא אינה מדויקת.
בחלק הראשון של הניסוי, החוקרים בדקו את שכיחות הסטראוטיפ. הם ביקשו מ-556 משתתפים מקוונים לענות על "שאלון ההערצה והיריבות הנרקיסיסטיים", בו הם נתבקשו לדרג, למשל, עד כמה הם נהנים בחשאי מהכישלון של יריבם - ונתבקשו לציין עד כמה ההצהרות שלהם חלות על ילדים יחידים טיפוסיים וכמה הם מתאימות לאדם טיפוסי עם אח אחד לפחות.
במבדק נמדדו שני היבטים שונים של נרקיסיזם: התפעלות נרקיסיסטית, המתייחסת לרצון הנרקיסיסטי לחפש התפעלות מהשני, תשומת לב או חנופה - ויריבות נרקיסיסטית, הכרוכה ב"דריכה" או "הנמכה" של אחרים, כדי להימנע מקבלת ביקורת.
החלק השני של המחקר בדק נתונים ממחקר נרחב של משקי בית פרטיים בגרמניה. הוא כלל מדדים של נרקיסיזם עבור 1,810 משתתפים, כולל 233 ללא אחים.
מערך התוצאות הראשון אכן הצביע על כך שאנו נוטים לייחס רמות גבוהות יותר של הערצה נרקיסיסטית ויריבות נרקיסיסטית לילדים יחידים. אולם התוצאות מהחלק השני של המחקר העלו כי לסטריאוטיפים שלנו אין שום ביסוס: ילדים יחידים לא נבדלו למעשה ברמות הנרקיסיזם, בהשוואה לאלה עם אחים.
לממצאים עשויות להיות השלכות רחבות יותר. ילדים יחידים, הנתפסים כנרקיסיסטיים במיוחד, עשויים להתרחק או לחוות אפליה מצד אחרים - למרות שתפיסה זו מבוססת על נימוקים בלתי מוצדקים לחלוטין. "לאור החיסרון הזה, על החוקרים והעיתונאים להימנע מלהציג ילדים יחידים כנרקיסיסטיים", כותבים המחברים.
חשוב לציין, ישנן שתי הבהרות: ראשית, המחקר נערך רק בגרמניה, כך שגורמים חברתיים נוספים עשויים להשפיע על התוצאות (הצוות מציין באופן ספציפי כי תרבויות עם רמות קולקטיביזם גבוהות יותר - אשר ממוקדות יותר בקהילתיות ולא באינדיבידואל - עשויות להציג תוצאות שונות) והמחקר הסתכל רק על נרקיסיזם גרנדיוזי, המאופיין בתחושת עליונות והתנהגות שתלטנית, אך לא נרקיסיזם פגיע, המאופיין במבוכה וחוסר ביטחון. מדידת צורה אחת בלבד, פירושה שהמחקר לא יכול להיות חד משמעי.
שורה תחתונה: בהתאם לתוצאות מחקר זה, לעתים רחוקות סטראוטיפים על סדר הלידה מועילים לחיזוי אישיותו של מישהו, אבל זה עדיין לא יגרום לנו להפסיק לכנות את אחותנו הגדולה "בוסית", מצטערים.