למרות הקורונה: בתוך שנתיים בלבד עלה מספר הפטנטים שנרשמו בישראל על-ידי רשם הפטנטים וסימני המסחר ב-12.5%. מנגד, מספר סימני המסחר שנרשמו בשנת 2020 צנח ב-22% לעומת מספרם בשנת 2018, אך במספר הבקשות לרישום סימני מסחר דווקא חלה עלייה גם בשנת הקורונה, כאשר מספרן עלה במתינות בתוך שנתיים בכ-6% - כך עולה מנתונים רשמיים של משרד המשפטים המתפרסמים כאן לראשונה.
עו"ד אריאל דובינסקי, המתמחה בדיני קניין רוחני, מסביר כי "פטנט הוא זכות משפטית שמעניקה מדינה לממציא המצאה ייחודית ומקורית המונעת מאחרים מלהשתמש בהמצאה. פטנט ניתן תמיד לתקופה קצובה, לרוב של 20 שנה."
לעומת זאת, מסביר דובינסקי, "סימן מסחר הינו סמל מילולי או גרפי המהווה קניין רוחני ייחודי של חברה מסחרית או אדם פרטי. הוא נועד לייצר בידול לסחורה או לשירותים, ולבנות מוניטין לעסק. במרבית המקרים מדובר בשמות של חברות ומוצרים, איורים וסמלילים (לוגואים)."
לדברי דובינסקי, "הנתונים של משרד המשפטים מעודדים, והם מלמדים בראש ובראשונה כי חרף משבר הקורונה ואי-הוודאות שאפפה את המשק במהלך כל שנת 2020 – תחום הקניין הרוחני לא חווה האטה ניכרת. כאשר מספר הבקשות לרישום סימני מסחר ופטנטים ממשיך לעלות בהתמדה, זו אינדיקציה טובה לכך שגם יזמים טכנולוגיים וגם קמעונאים סברו שהקורונה הכלכלית היא רק מכה קלה בכנף, וזו הבעת אמון משמעותית בכלכלה הישראלית".
נתונים נוספים שהעביר משרד המשפטים נוגעים לשימוש הנעשה בישראל מתוקף "אמנת מדריד", המאפשרת לרשום סימני מסחר בישראל באופן שיהיו תקפים במספר רב של מדינות במרוכז למשך 5 שנים.
גם בשנת הקורונה המשיך לעלות במתינות מספר הבקשות לרישום סימני מסחר בינ"ל מתוקף אמנת מדריד, כאשר בסך-הכל הוגשו במהלך שנת 2020 למעלה מ-11,000 בקשות לרישום סימן מסחר בינ"ל.
בתוך כך, חושפים הנתונים כי כמעט 26% מהבקשות לרישום סימן מסחר בשנת 2020 הוגשו על-ידי מבקשים ישראלים, וכ-21% על-ידי מבקשים מארה"ב. מייד לאחר מכן, 'מככבות' בראש טבלת המדינות לרשום סימן מסחר בישראל סין עם 8.5% מהבקשות, גרמניה עם 6% ושוויץ עם 5%.
מבקשים מארה"ב הם גם אלה שתופסים את המקום הראשון בבקשות לרישום סימני מסחר בינ"ל, עם כמעט 1,500 בקשות כאלה שהוגשו בישראל בשנת 2020.
אפקט אברהם
נתונים מעניינים נוספים נוגעים להשפעתם של הסכמי הנורמליזציה עליהם חתמה מדינת ישראל עם מספר מדינות ערביות באוקטובר שנת 2020 במסגרת "הסכמי אברהם." כך למשל, בעוד שבשנתיים שקדמו לחתימת הסכמי אברהם הוגשו בישראל 26 בקשות לרישום סימן מסחר על-ידי מבקשים תושבי איחוד האמירויות, בתקופת הזמן שחלפה מאז נחתמו הסכמי אברהם, פחות משנה, כבר הוגשו בישראל 108 בקשות שמקורן באיחוד האמירויות – זינוק של למעלה מ-400%.
וכך, גם גדל מספר הבקשות שהוגשו ממרוקו אשר הסכם הנורמליזציה עמה נחתם בסוף דצמבר 2020, וכבר הניב 11 בקשות לרישום סימני מסחר ברבעון הראשון של שנת 2021, לעומת 5 בלבד בכל שנת 2020.
להערכתו של דובינסקי, נתונים אלה מלמדים, כי "בעתיד הקרוב נראה יותר ויותר חברות ומותגים ממדינות ערב נכנסים לישראל. רישום של סימן מסחר הוא תנאי הכרחי לכניסה של מותג לשוק חדש, ולכן מספר הבקשות שהאמיר מלמד על כוונות רציניות של בעלי עסקים ממדינות אלה להתחיל ולשווק גם בישראל".