בעקבות משבר הקורונה בביטוח הלאומי מפרסמים דו"ח שחושף את הנתונים המלאים על דמי האבטלה שהוגשו בתקופה זו. על פי הדו"ח הוגשו עד כה 1,074,905 תביעות לדמי אבטלה - ב-98.8% מתוכן הטיפול הסתיים.
רק 37% ממקבלי דמי האבטלה חזרו לשוק העבודה (401,338 חזרו לעבודה). לעומת זאת, מאז תחילת פתיחת הסגר בתאריך ה-19.4 נוספו עוד 129,846 תביעות אבטלה חדשות לביטוח הלאומי, שנגרמו אף הן מהמצב שהביא לקריסתם של עסקים רבים. עד כה, לא חזרו לשוק העבודה 673,567 אזרחים מתוך מבקשי דמי אבטלה.
על פי נתוני הביטוח הלאומי עיקר החזרה לעבודה הייתה עד התאריך 6/6 ומאז ניתן לראות האטה בדיווחים על שוק העבודה מה שמלמד שמי שלא חזר עד כה סיכוייו לחזור בתקופה הקרובה אם המשק לא יתרומם ייתכן ונמוכים יותר.
סך דמי האבטלה והמקדמות שהביטוח הלאומי שילם מתחילת משבר הקורונה: 8.1 מיליארד ש"ח. מתוכם 2.1 מיליארד שולמו כמקדמות.
בביטוח לאומי מציינים כי ממוצע התשלום היומי של דמי האבטלה עומד על: 177 ש"ח דבר המצביע על ירידה משמעותית בשכר זכאי דמי האבטלה בחודשים האחרונים. כלומר, רוב מקבלי דמי האבטלה הם בשכר נמוך יחסית למובטלי טרום
הקורונה.
רשויות שבהן אחוז מגישי התביעות מסך האוכלוסייה בגיל התעסוקה הוא הגבוה ביותר הן: אילת - 35%, חולון - 24%, רמלה - 23.5%, ראשון לציון - 23.4%, בת ים - 22.9%, נצרת - 22.6%.
אחוז מגישי התביעות מסך האוכלוסייה בגיל התעסוקה (19-65) הגבוה ביותר הוא בעיר אילת שעומד על
35% לשם ההשוואה, השיעור בירושלים עומד על 18% בלבד.
על פי הדו"ח, נשים ניזוקו יותר מהקורונה מהבחינה הכלכלית, 593 אלף נשים יצאו ממעגל העבודה (56%) זאת לעומת 477 אלף גברים שיצאו ממעגל העבודה (44%) במהלך ימי הקורונה.
שר העבודה והרווחה, איציק שמולי מסר על נתוני הדו"ח: "במציאות בה שיעורי האבטלה קיצוניים ומשק שהולך ומתכווץ, אף אחד לא מחכה ליותר מחצי מיליון מובטלים. המהלך שהובלנו להארכת תשלום דמי האבטלה עד לאוגוסט היה קריטי, על מנת לאפשר למובטלי הקורונה להשאיר את הראש מעל המים.
דרשתי אתמול בקבינט שבתוך כל החלטה על צמצום או הגבלה בהקשר של ענף מסוים, יוחלט גם על מתווה פיצוי, מדובר בחיים של אנשים ומשפחות ואסור לנו להתמהמה".
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר: "הביטוח הלאומי ער וקשוב למצב המשך והצורך לאמץ החלטות צירתיות לחזרתו אל מעגל העבודה, שתצמצם את ממדי האבטלה הפוגעים קשות בחברה ובכלכלה.
משבר הקורונה הוא אירוע חריג ביותר שההתמודדות עם תוצריו מצריכה כלים מתקדמים ולא אנכרוניסטיים. חובתנו להפנים את ממדי התופעה, להתמקד בעיקר, לאפשר היקף העסקה גמישה, לבטל את תקופת החל"ת המינימלית ועוד פתרונות אפשריים שנציג לשר הרווחה. הכלכלה צומחת כשאזרחים עובדים ואחריותנו לדאוג לעתידם".