משרד הבריאות חושף

דו"ח אי השוויון ברפואה: פער גדול בפריפריה

אי שוויון בולט בין הפריפריה למרכז בנוגע לטיפול רפואי בבתי החולים. מצב המיטות עדיין נמוך ומיטות אשפוז חסרות בכל הארץ וגם כמה בשורות טובות בנוגע לתוחלת החיים (בריאות)

| כיכר השבת |
(צילום: שאטרסטוק)

דו"ח אי השוויון ברפואה של משרד הבריאות שהתפרסם הבוקר (ה') מצביע על ממדי הפער הגדול בין מערכות הרפואה בפריפריה לבין אלה שבמרכז. כמות רופאים נמוכה משמעותית בצפון, ירידה בכמות מיטות האשפוז בכל בתי החולים, בעיקר במחלקות הילדים והמחלקות הפנימיות, ומחסור חמור באחיות בבתי החולים בירושלים – אלה הם רק חלק מהנתונים העגומים שחושף הדו"ח, שנערך זו השנה השביעית.

על פי הדו"ח המטריד, שיעור הרופאים המועסקים במחוז תל אביב, העומד על 5.1 רופאים לאלף בני אדם, הוא פי שניים משיעור הרופאים המועסקים במחוז הצפון, שבו כמות הרופאים הנמוכה ביותר לנפש עם 2.3 רופאים בלבד לאלף בני אדם.

במקביל, בשנים 2015-2000 נרשמה ירידה בשיעור הרופאים המועסקים במחוזות חיפה והמרכז, עם 4.2 ו-3.7 בשנת 2000 בהתאמה לעומת 3.3 ו-3.4 בשנה שעברה. זאת, לעומת חיזוק מצבת הרופאים במחוז ירושלים, מ-2.8 בשנת 2000 ל-3.8 בשנת 2015 ובמחוז הדרום עם 2.4 בשנת 2000 לעומת 3.1 בשנת 2015.

לעומת העלייה בכמות הרופאים בירושלים, כמות האחיות המוסמכות והמעשיות במחסור חמור במחוז ירושלים, בו נרשמה ירידה דרמטית בשיעור האחיות המועסקות, מ-4.9 אחיות לאלף בני אדם בשנת 2010, ל-4.1 בשנת 2015. גם במחוז המרכז נרשמה ירידה, מ-5.1 ל-4.7. מנגד, במחוז הצפון ובמחוז חיפה חלה דווקא התחזקות במערך האחיות ובחיפה שיעור האחיות המועסקות הגבוה ביותר בישראל – 6.9 אחיות לאלף בני אדם.

במקצועות העזר הרפואיים כמו פיזיותרפיה, אופטומטריה וריפוי בעיסוק חלה עלייה משמעותית בשיעורי ההעסקה בחמש השנים האחרונות. עם זאת, נתון חיובי זה לא צמצם את הפערים בין הפריפריה למרכז בשקלול הכללי.

הזקנה עדיין במסדרון

נתוני דו"ח משרד הבריאות מצביעים על מצוקה חמורה בשירותים הניתנים למטופלים בבתי החולים בישראל, המתבטאת בעיקר בירידה מתמדת בכמות מיטות האשפוז, עמדות הטיפול ועמדות הניתוח. זאת, חרף תוספת תשתיות שלה זוכים בתי החולים בממדים גדולים מדי שנה, שעל פי הנתונים המדאיגים ככל הנראה לא עומדים בקצב גידול האוכלוסייה ובצרכיה.

במדידת שיעור מיטות האשפוז בארץ, המונה 15,487 מיטות אשפוז כללי בלבד, נמצאת ישראל במקום החמישי מהסוף מבין מדינות ה-OECD, עם שיעור של 2.3 מיטות לאלף בני אדם, כאשר הממוצע במדינות המפותחות עומד על 3.6. בהתאמה למצב האקוטי, בישראל ממוצע משך האשפוז הנמוך ביותר מבין מדינות המערב וכן תפוסת מיטות האשפוז עומדת על 100%.

יתרה מכך, כמות מיטות האשפוז בישראל נמצאת במגמת ירידה חדה בכל מחוזות הארץ. בשנת 2015 נרשמה ירידה דרמטית בכמות המיטות לילדים עד גיל 14 בכל בתי החולים בישראל, וגם בתחום זה פערים עמוקים בין המרכז לפריפריה. במחוז הדרום שיעור מיטות האשפוז עומד על 0.7 מיטות לאלף ילדים, לעומת 1.3 במחוז תל אביב.

גם במחלקות הפנימיות, שבהן רוב המאושפזים שייכים לאוכלוסייה המבוגרת והסיעודית ושוהים במחלקות למשך יותר משלושה שבועות בממוצע, עולים פערים חדים בין המרכז לצפון. בעוד שבצפון קיימות 1.8 מיטות אשפוז פנימית לאלף נפשות, בתל אביב עומד המספר על 2.7. בחיפה, כמות המיטות זהה לזו שבתל אביב. ירידה נרשמה בבתי החולים ברחבי הארץ גם בכמות המיטות בחדרי הטיפול הנמרץ וגם בתחתית הרשימה הזו נמצאים מחוזות הדרום והצפון.

אי-השוויון בין המחוזות קיים זה כמה עשורים. זאת, בשל החלטת מדינה היסטורית לבנות במחוזות מסוימים מקבץ בתי חולים, כמו בחיפה, בירושלים ובתל אביב, ואילו במחוזות הפריפריאליים לבנות בתי חולים אחדים בלבד. מאזן זה צפוי להשתנות מעט בעוד כחצי שנה, עם פתיחתו של בית החולים "אסותא" באשדוד, שיכלול 300 מיטות אשפוז חדשות וישפר במעט את שיעור מיטות האשפוז בדרום.

למרות הכל, חיים יותר

הדו"ח מדד גם את תוחלת החיים בישראל, וחשף בתחום זה נתונים חיוביים: תוחלת חייו של הגבר הישראלי עומדת על 80.3 בממוצע, וגבוהה ב-2.4 שנים מממוצע ה-OECD, עם המקום השישי מבין המדינות החברות בארגון. הנשים הישראליות עומדות מעל ממוצע תוחלת החיים של הארגון בשמונה חודשים ושומרות על נתונים גבוהים בשנים האחרונות.

שיעורי התמותה הכללית לאלף תושבים לעומת זאת, עמדו על 5.7 בקרב גברים ו-4.2 בקרב נשים, עלייה בהשוואה לנתונים שהתקבלו לפני עשור. עולי ברית המועצות לשעבר רושמים את שיעור התמותה הגבוה ביותר. בקרב נשים נרשמה עלייה בתמותה בעשור האחרון בכל קבוצות האוכלוסייה, למעט ילידות מדינות אפריקה, שבה נרשמה ירידה בשיעורי התמותה משנת 2006 ל-2014.

לפי הדו"ח, פילוח לפי אזורים מעלה כי בפתח תקווה וביישובי יהודה ושומרון מתים הכי פחות ישראלים ואילו בבאר שבע ועמק יזרעאל מתים הכי הרבה בשנה.

שיפור מעודד נרשם בשיעור התמותה בקרב תינוקות: מ-2.7 תינוקות יהודים שמתים בשנה מתוך אלף שנולדים ו-6.7 תינוקות ערבים בשנים 2011-2009, לשיעור של 2.2 ו-6.2 בהתאמה בשנים 2015-2013. בקרב האוכלוסייה היהודית הסיבה המובילה לתמותה היא סיבוך במהלך הלידה, ואילו בקרב בני שאר הדתות גורם התמותה המרכזי הוא מומים מולדים, ולא פחות מ-40% מהתינוקות מתים מסיבה זו.

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות