ההסכם המתהווה בין רוסיה לישראל בסוגיית הפנסיות לעולים, מוצג על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו כהישג אישי שלו כתוצאה מסיכומים אליהם הוא הגיע עם ולדימיר פוטין, מקבילו הרוסי.
אמנם מדובר בהסכם שנראה טוב, נשמע טוב ועטוף היטב אך בפועל הוא חלול לחלוטין, ועשוי להביא לציבור העולים יותר נזק מתועלת.
ראש הממשלה יוכל להתהדר בהישג אלקטוראלי עבור ציבור העולים, במיוחד עכשיו כאשר הוא חש שאביגדור ליברמן 'עקף אותו בסיבוב' בהישגיו בהסכמים הקואליציוניים האחרונים. לכן חש נתניהו כי הוא חייב להראות ולהוכיח לאלקטורט הרוסי, כי לא רק 'ישראל ביתנו' דואגת להם, אלא גם 'הליכוד' בראשותו.
פוטין מצידו, כמובן לא מתנגד לצאת טוב בזירה הבינלאומית, כמי שדואג לאינטרסים של בני עמו על פני הגלובוס - במיוחד כשאלו רשאים להצביע בבחירות מכל מדינה בה הם שוהים... - ואף עושה ג׳סטה לישראל, כפיצוי על כך שהועברו טילי ה-S-300 ואמצעי לחימה רוסיים אחרים לשכנינו בצפון.
אז ביבי יוצא טוב, פוטין יוצא טוב, ואילו העולים - ׳נדפקו׳ שוב. אני צופה, כי הסכם זה יסתום את הגולל על הצורך החיוני באמת לפתור את בעיית הפנסיות של ציבור העולים. לפני שהעולים יראו משהו מהכספים המדוברים, ההחלטה על כך עוד אמורה לעבור הליך פרוצדורלי בפרלמנט הרוסי וברשויות נוספות, הליך שיקח זמן בלתי מבוטל. מעבר לכך, העולים מרוסיה יצטרכו להוכיח בהליך ביורוקרטי מורכב כי הם אכן עבדו, כמה עבדו, איפה עבדו וכמה הפרישו עד היום.
לי ברור, כי לפחות עבור חלק מאותם העולים הדרישה הזו תהיה בלתי ניתנת להוכחה. אך גם אם לבסוף הם יצליחו להתגבר על כל המכשולים, מדובר בסך הכל בתוספת של 100-200 דולר לחודש, וגם זה רק עבור עולים שעלו משנה מסוימת. אני לא מזלזל בסכומים הללו, שעבור רבים מהעולים הינם משמעותיים למדי, אולם אין בהם די אפילו כדי להתקרב לפתרון הבעיה האמיתית של 200 אלף העולים הפנסיונרים שרמת ההכנסה שלהם עם עלייתם יורדת מ-10,000-15,000 ש״ח למשק בית ל-3,000-5,000 ש״ח למשפחה.
ואם מישהו חושב שמדובר בפתרון עבור כלל העולים, טעות בידיו: יוצאי רוסיה אינם מהווים אפילו שליש מכלל העולים בארץ, שהגיעו מכ-15 מדינות של ברית המועצות לשעבר, דוגמת אוקראינה, מולדובה, קזחסטן, בלרוס ועוד.
לסיכום, מדובר - להבנתי - בפתרון שיקח זמן, קשה להוכחה, לא רלוונטי לרוב העולים, וגם אם מישהו כבר יצליח לעבור את עשרת מדורי הגיהנום שבדרך ולזכות בפנסיה המיוחלת, מדובר בסכומים שקשה לקרוא להם "בשורה".
חשוב לציין: אינני מתיימר להיות כפוי טובה ואני אף מעריך מאוד את המחווה של פוטין, במיוחד מאחר והחלטה תקציבית כזאת אינה קלה לרוסיה במשבר הפיננסי בו היא שרויה כעת. כמו כן, כמובן שכל סכום שיכול להגיע לחשבון הבנק של הורינו עדיף על היעדר פתרון מוחלט. עם זאת, אני חושב שהסכם זה יביא לסטגנציה באשר למציאת פתרון אמיתי לבעיה, כאשר הממשלה שלנו ונתניהו בראשה יסמנו וי על הסוגיה ויעברו לסעיף הבא בסדר היום. ״הם קיבלו כספים בהסכם הקואליציוני של ישראל ביתנו, פוטין החזיר להם את הפנסיות ממדינות המוצא, מה עוד הם רוצים?״, יגיד הישראלי המצוי. זו הסיבה, למה לעיתים עדיף היעדר פתרון זמני, מאשר פתרון קבוע אך חלקי.