חוק השקיפות של איילת שקד - והשפעתו על גיוס הכספים לעמותות

כיצד התנהלו הדברים עד היום

קרנות פילנתרופיות זרות ותורמים מחו"ל מעבירים בכל שנה כ 2 מיליארד דולר תרומות לעמותות בארץ.

רבים מהתורמים הפרטיים ומהארגונים בחו"ל פועלים בעמימות מכוונת – והם אינם רוצים שהתרומה תיחשף. לעיתים העמימות משרתת טעמי מיסוי, לפעמים בגלל תמיכה באידיאולוגיה שעשויה לעורר מחלוקת, או כל סיבה אחרת שלעיתים עומדת בבסיס ההתקשרות עם העמותה בישראל.
וכיצד נראית אותה עמימות בשטח? הקרנות והתורמים שמעוניינים באנונימיות מבקשים שלא ייחשף שמות העמותות שלהן תרמו, הסכומים המדוייקים, הזמנים של התרומות, השיקולים למתן התרומות, ועוד ועוד.

רבות מהקרנות הפילנתרופיות כלל אינן רשומות בארץ (וכמובן שאינן מחזיקות בנציגים רשמיים בארץ). במקרים רבים ההתקשרות נעשית בצורה "חברית", נולדת ונסגרת בארוחות ערב ידידותיות והסכמה משותפת.

ובצד השני

עמותות ומלכ"רים רבים בישראל חייבים תמיכה, תרומות וגיוס כספים כדי לשרוד, כדי לגדול וכדי ליצור השפעה חיובית על הסביבה – כפי שהן מבטיחות לעשות. נתח נכבד מהתרומות של עמותות רבות מגיע בדמות תרומות ממקורות שונים בחו"ל – בעיקר מטעם קרנות פילנתרופיות, אך גם מטעם תורמים פרטיים. ההסתמכות על תורמים זרים אינה מיטבית, אולם חשוב שנזכור שראשית – תרבות התרומה בישראל מפותחת הרבה פחות מאשר בארה"ב ובאירופה.

התרבות בישראל עדיין צריכה להניח דגש גדול הרבה יותר על מתן תרומות ותמיכה במלכ"רים. ושנית – ישראל מדינה קטנה, והממון אינו רב בה. ולכן התמיכה במלכ"רים גם היא קטנה יותר.

מה אומר החוק, בקצרה

החוק קובע שעמותות שיותר ממחצית מן המימון שלהן מגיע ממדינות זרות יחויבו לציין את מקורות המימון בפרסומים ובדוחות שלהן. עמותות שכאלה גם יצטרכו לציין שהן מקבלות מימון ממדינות זרות בכל פניה לנבחר ציבור או בדיונים שבהם נערך פרוטוקול. ובמסגרת עבודת העמותות במשכן הכנסת - נציגי העמותות יצטרכו להסתובב עם תג מיוחד, אשר יציג את שמם ושם הארגון. עמותה שלא תעמוד בזה – תשלם קנס בסך של 29 אלף ₪.

הצעת החוק עוררה סערה פוליטית ותקשורתית, והטענה העיקרית הייתה כי החוק מכוון לפגוע בארגוני שמאל וזכויות אדם. נכון לסוף שנת 2015, הצעת החוק מצויה לקראת הליך חקיקה בוועדת החוקה, חוקה ומשפט, וצריכה עוד לעבור אישור בקריאה שניה ושלישית.

השלכות חוק "סימון העמותות"

אם נשקלל את הרצון של התורמים מחו"ל מחד – ואת הצורך של העמותות בארץ מאידך נבין שהחוק החדש עשוי לפגוע במישרין בפעילותן של עמותות בישראל ובגיוס הכספים.

החוק עורר סערה פוליטית, אך נראה כי השפעתו תורגש על ידי עמותות רבות, גם כאלו שתחום פעילותן אינו פוליטי כלל. מי יפגע? מי שנסמך בצורה משמעותית על תרומות מחו"ל.

במידה והחוק יעבור, עמותות רבות יחוו קשיים, לעיתים אפילו קיומיים. תורמים רבים עשויים להירתע מהחוק החדש.

מה עושים?

ראשית, נערכים!

כדי שהחוק לא יתפוס אתכם לא מוכנים, ראוי שכבר עכשיו תעשו פילוח של התרומות והתמיכה – המקור שלהם, והסיכון.

ניהול סיכונים ראוי פירושו להבין כבר מעכשיו איזה תורם או קרן זרה עשויים להפסיק תמיכה, או לפחות להביע תרעומת על החוק החדש.

לאחר שעשיתם פילוח תרומות, ומיפוי של הסיכונים – כדאי שתתחילו לעבוד על דרכי תגובה.

מה עושים אם תורם מבקש להפסיק תמיכה? מה כותבים לו? מה אומרים לו? איך משכנעים אותו?

מה עושים במקרה של קרן שמתחילה להכניס אתכם לסחרור בירוקרטי? כיצד מגיבים? אולי כדאי שתטוסו לשם? אולי אימייל יספיק?

לכל השאלות הללו יש תשובות, שצריך לפתח ולעבד, ואז לתרגם לפעולה בשטח.

תכניסו גורם מקצועי לתמונה

במקרים רבים, כדאי להסתייע בגורם מקצועי בתחום פיתוח המשאבים לעמותות. כזה שמכיר מקרים ותגובות. גורם שעובד שנים מול חו"ל, ויידע כיצד להתמודד עם השינוי הגדול הזה.

היכרות עם עולם הפילנתרופיה, הגופים, הקרנות, התורמים והחברים של התורמים, יכולים לסייע באופן משמעותי בהשגת מימון לעמותה. חברות גיוס כספים אשר מתמחות בעבודה עם עמותות יכולות לאתר את הקרנות המתאימות לעמותות בהתאם לתחום הפעילות שלהן, סוג המימון שדרוש להן והיקפו, ולדעת מתי וכיצד לגשת לקרנות הללו – ומה לומר להן כדי שהחוק לא יפגע בשיתוף הפעולה.
ההיכרות עם הקרנות השונות ואופן פעילותן יכולה גם לסייע לכוון את המאמצים לקרנות אשר יסכימו שתרומתן תדווח, במידה והחוק יחייב זאת.

הכותבת היא חני סודרי העוסקת בייעוץ , ליווי והגשת בקשות לקרנות בחו"ל העומדת בראש המרכז לגיוס כספים בע"מ.