הקיצוץ בדמי ההבראה לעובדי המגזר הציבורי כפי שהוצע בעסקת החבילה בין האוצר וההסתדרות היה צעד רגרסיבי שפוגע בעיקר בבעלי השכר הנמוך, שכן הם דווקא הנהנים מדמי הבראה גבוהים יחסית לעומת בעלי הכנסות גבוהות, כגון עובדי חברת החשמל והנמלים אשר דמי ההבראה שלהם נמוכים ביחס לשכרם.
משה גפני, יו´´ר וועדת הכספים, סירב להביא את הנושא להצבעה בוועדה, כל עוד לא ממציאים מנגנון פרוגרסיבי יותר. גפני הורה ליועצים המשפטיים לגבש הצעה חלופית תוך שבוע. מתברר כי כמה שעות היו מספיקות.
לפי ההצעה המתגבשת עובדי מדינה שמרוויחים עד 4,500 שקל, יוותרו על 40% מדמי הבראה. עובדי מדינה שמרוויחים בין 4,500 עד 7000 שקל, יוותרו על 70% מדמי הבראה כאשר עובדים שמרוויחים יותר מ-7,000 שקלים יוותרו על 90% מדמי ההבראה. ההצעה הגיעה לפתחו של יו´´ר הסתדרות העובדים, עופר עיני שייאלץ להחליט האם ייטיב עם הוועדים החזקים או שמא יקבל את הצעת וועדת הכספים.
אילן לוין, הממונה על השכר באוצר, אמר היום כי: "אנו הצענו צעדים אחרים אך זה מה שסוכם עם ההסתדרות בגין סיבות של ההסתדרות עצמה כגון אי פגיעה בבסיס השכר לצורך חישוב הגמלאות. הצעתנו הייתה פגיעה "אחוזית", כגון לבצע הפחתת שכר כפי שנעשה במשבר הקודם. הצענו גם להמשיך ולנהל דיון, גם אחרי שהדברים סוכמו, לגבי האפשרות להפחית יותר דמי הבראה לבעלי שכר גבוה לטובת בעלי שכר נמוך. אנו נשמח להגיע לסיכומים חדשים לגבי פגיעה מזערית יותר לבעלי שכר הנמוך".
דורון חבצלת, יו´´ר ועד עובדי המחקר הזהיר מפני מצב בו הממשלה מסכמת מהלך עם ארגון מייצג אחד (ההסתדרות) וכופה את המהלך על עוד 7 ארגונים מייצגים (כמו הסתדרות המורים, ההסתדרות הרפואית ואחרים).