הזוכה, מתגוררת באחד מהישובים בצפון הארץ, יצאה לא מכבר לגמלאות, ונוהגת מעת לעת להשתתף בהגרלות הלוטו. "בעבר היה לי טופס לוטו עם מספרים קבועים שאותם נהגתי לשלוח. לא מזמן כשעברתי בדוכן יחד עם הבן שלי - הוא הציע לחסוך זמן ולשלוח במקום טופס לוטומט, והוסיף עוד איזה טיפ קטן, שנראה אז זניח לחלוטין, לשלוח טופס במסלול הדאבל לוטו. מאותו היום - כך עשיתי. למעשה הפסקתי למלא ידנית ולשלוח רק דרך הלוטומט – ובמקום טופס לוטו רגיל, אני שולחת טופס דאבל לוטו. אמרתי לעצמי שאם כבר בורא עולם יחליט שהמזל יפקוד אותי, כבר לא משנה אילו מספרים יהיו בכל טבלה. ואם לזכות, נחמד שזה יהיה בסכום כפול".
הזוכה שיחזרה את רגע היוודע הזכייה: "ביום שלישי בלילה, לאחר שהתקיימה ההגרלה, אני ובעלי הלכנו לישון. בעלי היה עייף ונרדם מהר, אני פשוט לא הצלחתי להרדם. לקחתי את מכשיר הטלפון והחלטתי לבדוק את המספרים באתר מפעל הפיס. הטופס היה לידי - אני מסתכלת בו ורואה את כל המספרים שעלו בגורל. מיד הערתי את בעלי. צעקתי לו: 'קום מהר! אתה לא תאמין!', בעלי פקח עין ולא הבין ממה אני כל כך מתרגשת עד כדי כך שהחלטתי להעיר אותו. באותו רגע אמרתי את המשפט שכל אחד חולם לומר: 'יש לנו זכייה בלוטו!'.
התגובה הראשונה של בעלי היתה, קצת סקפטית, כשאמר לי: 'בסדר, נבדוק בבוקר, אבל אל תספרי לאף אחד', והוא חזר לישון. אני חושבת שהוא לא ממש הבין שאני מתכוונת לפרס הראשון, ובטח שלא חשב על 40 מיליון ש"ח".
שהסתבר לי סכום הזכייה כבר כולם היו ערים וכמובן שמאותו רגע לא הצלחנו לעצום עין כל הלילה. למרות השעה המאוחרת, החלטנו להתקשר ולבשר לילדינו, ששמחו והתרגשו יחד איתנו".
כשהזוכה נשאלה מדוע לקח להם שבוע להגיע לפדות את הפרס, היא סיפרה:
"היינו צריכים גם לעכל את היותנו הזוכים הגדולים בלוטו וגם לחשוב איך הזכייה תשפיע עלינו. במהלך השבוע, אני ובעלי הבנו, שלמרות הכל, אנחנו אנשים צנועים. כל חיינו עבדנו קשה, ופרנסנו בכבוד את המשפחה. אין לנו רצון לנקר עיניים או לשנות משהו בחיינו. טוב לנו בבית בו אנחנו גרים ועם המכונית בה אנו מתניידים. אנחנו שמחים ומאושרים עם מה שיש. מה שכן החלטנו, זה להתנהל באופן מושכל ולהשקיע את הכסף נכון, על מנת לסייע לילדינו ולהבטיח את עתידם ואת עתיד נכדינו."