בפרויקט מרגש ומיוחד נרתמו טובי המוסיקאים בעולם הפיוט, בצעד שכל כולו הצדעה והכרת הטוב ליצירות פאר מן העבר. את הפרויקט מנהיג מי שכבר הוביל מספר פרויקטים מבורכים, המשורר והחזן יעקב מזרחי. כך החלו להקליט מספר יצירות של אחד מגדולי המלחינים בעולם הפיוט, הלא הוא רחמים עמאר ז"ל.
"כמי שהתחנך מוסיקלית על ברכיו של רחמים עמאר, הרגשתי כל העת חוב מוסרי וערכי להקליט את יצירותיו של מורי ורבי, שלא ראו אור", מספר יעקב מזרחי, שרתם לטובת הפרויקט הזה את יצחק סידיס, בנו של משה סידיס ז"ל, שהיה ידוע בחיבתו ובחיבורו לעולם השירה והפיוט. מזרחי מוסיף ומספר: "דא עקא, שפרויקט כזה עולה הון רב, אך תמיד לנגד עיני גם בקונצרטים של "תפארת המזרח" היתה מוטלת המשימה הזו לפאר ולההדיר את יצירות הפאר של האמנים מהעבר שכולנו גדלנו עליהם, עד שזימן ה' לידי את ידידי הנדיב, מר יצחק סידיס הי"ו, שנרתם לכך, ואמר לי, תתחילו להקליט וכפי מידת ההצלחה נמשיך".
הפרויקט זוכה לשבחים רבים מאמנים מובילים בתחום, בין היתר בשל כך שז'אנר החזנות והפיוט מורכב ברובו מגירסאות כיסוי בעברית, ללחנים ערביים, והנה כאן, יצירות שהן הטקסטים והן הלחנים הינם יצירות מקור מפוארות.
בנוסף, בשונה ממלחינים יהודיים שיצירותיהם לא זכו להצלחה בפלייליסט המוביל של עולם החזנות והפיוט, לחניו של רחמים עמאר ז"ל, נמצאים בשורה הראשונה. ביניהם, "חביבי יה חביבי", "נגילה הללויה", "לאורח חיים", "אל חביבי", "אנא בחסדך", "יה הצל יונה" ועוד רבים וטובים, ולכן פוטנציאל ההצלחה של פיוטים אלו גבוה במיוחד.
יעקב מזרחי מוסיף ומשתף, כי כלל הנוגעים לדבר נרתמו לפרויקט, ביניהם הזמר אבישי לוי, שעזר בכל מאודו, חברי המקהלה: חיים ג'רבי (המוזיקאי העיוור המוכשר, שגם מנגן על רוב הכלים בהקלטות האולפן), דניאל בן עמי, יוגב נונה, ישראל מזרחי, איתן מזרחי, סעדיה לופס, מיכאל לוי, והנגנים: דניאל זכאי, ניסים וויצמן, מיכאל עייאש ויצחק מזר.
פעימה ראשונה זו של ארבע היצירות, מהווה את תחילתו של הפרויקט, מתוך מטרה להקליט את כלל היצירות של רחמים עמאר ז"ל, שעד כה לא זכו לגירסא איכותית ועוד יצירות של גדולי המלחינים היהודים, שהציבור הרחב ובפרט זה האמון על סגנון החזנות והפיוטים טרם נחשף ליצירותיהם. כל זאת, בכדי להעשיר את שולחן השבת ולהוסיף חיבור לתורה לעם ולארץ ישראל, כפי המילים ונושאי השירים שהולחנו על ידי רחמים עמר ומשוררי העבר ז"ל.