ההתפתחות הדיגיטלית במגזר החרדי נמצאת כל העת במגמת התרחבות. מגוון שירותים בסיסים כמו בנקים, קופת חולים, דואר וכדומה כמו גם אמצעי פרסום מתבצעים היום דרך הדיגיטל המסונן המותאם לרוח הקהילה. עם זאת, כלים אלו מעוררים שאלות הלכתיות מעניינות הדורשות התייחסות הלכתית של מורי הוראה המבינים בתחום
לדוגמה, סוגיית שמירת השבת במרחבי הרשת מעסיקה רבות את מורי ההלכה ומציפה את השאלה, עד כמה המשתמש או המפרסם אחראי על הנעשה בשבת. למשל, קמפיינים העולים באתרים שונים, האם יש חובה להפסיק אותם בשבת? ומה לגבי ה'בוטים' – אותן תוכנות המבצעת פעולות אוטומטיות. האם קיים בוט 'שומר שבת' היודע להפסיק את פעילותו לפני שבת ולחזור לפעול לאחריה?
השאלות מתעוררות גם בימי חול לגבי תכנים שעלו בשבת ברשת, כמו למשל, האם מותר לעשות לייק לפוסט שחברה חילונית העלתה בשבת? האם יש בכך משום סיוע או עידוד לחילול שבת?
כזכור, בעבר נעשו ניסיונות להגדיר דפי פייסבוק כ"שומרי שבת". דוד גלפרין יו"ר קבוצת "גיל גרופ" העוסקת בפרסום ושיווק במגזר הדתי והחרדי, פנה למנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר־תאני, בבקשה לבצע התאמות שיקלו על המגזר להשתלב ברשת החברתית. לדבריו, "מאות אלפים מהמגזר החרדי כבר משתמשים בפייסבוק, אך הם בתחושת חוסר נוחות לנוכח העובדה שכל אחד יכול לכתוב על הדף שלהם בשבת. הפיכת דפים ל'שומרי שבת' תפתור את הבעיה ותגדיל את הלגיטימציה במגזר להשתמש בפלטפורמה הזאת", הסביר. בפייסבוק טרם הרימו את הכפפה.
שאלה מעניינת נוספת שהתעוררה, התייחסה לאתר מכירות שבבעלות חרדי מישראל, כאשר שרתי האתר יושבים בלונדון. האם מותר לחרדי מארה"ב לקנות דרך האתר בשעות השבת של לונדון? גם השימוש הגובר בתכנת ה'זום' בעקבות נגיף הקורונה עורר שאלות הלכתיות רבות, כמו סוגיית עניית אמן על ברכה הנשמעת בזום, השתתפות בתפילה, קריאת התורה ועוד. כאמור, שאלות אלו מופנות לרבנים המומחים בתחום הדיגיטל ותשובותיהם עמהם.
"השאלות הללו משקפות את התפתחות המהירה של תחום הדיגיטל בציבור החרדי" אומר שמחה מרגליות, מנהל חדשנות ואסטרטגיה בחברת 'גיל דיגיטל', "כיום ישנה הבנה כי ה'דיגיטל' הוא לא שם קוד רק לדברים שליליים, אלא יכול להיות כלי עזר שימושי והכרחי, כשהוא מגיע עם ההגנות וההתאמות הדרושות ובהתאם להנחיות גדולי ישראל. המומחיות שלנו היא ליזום פתרונות מותאמים לציבור החרדי, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה הלכתית".