שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ נֶהְפַּךְ לְאֵבֶל מְחֹלֵנוּ: ראש הישיבה הגאון רבי מאיר מאזוז זכר צדיק לברכה

בשנים האחרונות הלך ראש הישיבה ונחלש, עם כל זאת התחזק תמיד בכוחותיו והיה נכנס מעת לעת אל היכל בית מדרשו, ואף נשא מדברי תורתו לפני תלמידיו ששתו בצמא את דבריו.

בחצי שנה האחרונה אושפז מספר פעמים בבית החולים, במהלך השבוע האחרון הוסיפו לרב בהמלצת גדולי הרבנים והמקובלים את השם רפאל כסגולה לאריכות ימים ושנות חיים.

היום בצהריים, במהלך החג והשבת עלתה נשמתו הטהורה השמיימה.

מתולדותיו

ראש הישיבה זצ"ל נולד ביום י"ג ניסן תש"ה, לאביו הגה"צ רבי מצליח מאזוז הי"ד, שהיה דיין, ממנהיגי יהדות תוניסיה, ומייסד "ישיבת כסא רחמים" שם, ולאמו הצדקנית מרת כמסאנה לבית מאזוז.

בבחרותו התחנך בישיבת "חברת התלמוד" אצל הגאון הרב יצחק בוחניך, וכן למד גם אצל הגאון רבי יוסף סוסו הכהן. בהמשך למד בישיבת "אוהל יוסף יצחק" דחסידי חב"ד בתוניס.

בהגיעו לפרקו נישא לרעייתו הרבנית תחי', ויחד בנו ביתם על אדני התורה והיראה בתוניס. אחר שאביו הקדוש נרצח על ידי מתנקש מוסלמי בשנת ה'תשל"א, עלו הוא ואחיו הרבנים צמח ורחמים לישראל ובאותה שנה הקימו בעיר התורה והחסידות בני ברק את "ישיבת כסא רחמים". ושאר מוסדות הישיבה הכוללים מעונות, גני ילדים, תלמודי תורה, בית ספר לבנות, סמינר, ישיבות קטנות, ישיבות גדולות, כוללים שבהמשך התרחבו מחוץ לגבולות בני ברק, וגם בירושלים, אלעד, עמנואל, בת ים, עכו ועוד. כן ייסדו האחים את "מכון הרב מצליח" אשר הוציא לאור סידורי תפילה, תהילים, תיקון קוראים לפי שיטת הדקדוק והנוסח של הרב מאזוז, וכן ספרים תורניים של רבנים ספרדים.

גולת הכותרת של מפעל חייו של ראש הישיבה היה הנחלת שיטת העיון התוניסאי בלימוד הגמרא. על שיטה זו פרסם מאמרים רבים בחוברת "דרכי העיון".

ראש הישיבה הקפיד מאוד על ההברה הספרדית המדויקת של אותיות השפה העברית, בעיקר בתפילה ובקריאת התורה, וזאת הנחיל לתלמידיו. כן אימץ את שיטתו של הגאון רבי שאול הכהן (בעל "לחם הביכורים"), שלפיה נוסח התפילה צריך להיות על פי כללי לשון המקרא (בדרך דומה לנוסח שתוקן על ידי המדקדקים ביהדות אשכנז בדורות האחרונים). כך לדוגמה פסק שיש לברך "בורא פרי הגָּפן" (בקמץ, כצורת הפסק) בניגוד למסורת המקובלת "הגֶּפן", וכן שיש לקרוא את הכ"ף לנוכח בקמץ (מטובךָ, בתורתךָ) בניגוד למקובל אצל הספרדים (מטובָךְ, בתורתָךְ).

ראש הישיבה עודד בקיאות בתנ"ך, והשתמש בטקסט התנ"כי להוכחות דקדוקיות וסגנוניות ולפענוח מקורות לפיוטים ולטקסטים רבניים מליציים, כן שילב קטעי פסוקים מן התנ"ך בכתיבתו. לא פעם מתח ביקורת על התדלדלות הבקיאות בתנ"ך.

לראש הישיבה היו ידיעות רבות בפיוט, ובפרט בפיוטי ימי הביניים בספרד. כן היה מגיה לעיתים טקסטים על פי המשקל, בפרט בפיוטים שהודפסו בסדרת המחזורים "איש מצליח" שהיו תחת פיקוחו האישי ובקינות לתשעה באב. בנעוריו חיבר פירוש מקיף לפיוטו של הרה"ק רבי יהודה הלוי "מי כמוך", הכולל מלבד פירוש העניין גם מקורות מהתנ"ך (ללא קונקורדנציה, על פי עדותו) והערות בדקדוק.

ביחס לשמירת מנהגים של קהילות הגולה (ובפרט של יהדות ג'רבה) בארץ ישראל נקט ראש הישיבה עמדת ביניים - בין דעתו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל מחד, הסבור שבכל עניין יש ללכת אחר דעת מרן ומנהג ארץ ישראל, לבין עמדתם של רבנים צפון-אפריקאיים אחרים מאידך, כדוגמת הרה"ק רבי שלום משאש, שסבר שאין לשנות כלל ממנהגי הגולה. עמדתו היה שכאשר מרן מחמיר יותר מהמנהג בחו"ל או שיש חשש ברכה לבטלה (כדוגמת ברכה על הלל בראש חודש) יש לנהוג כדעת מרן, על אף שמחוץ לארץ הקלו; וכאשר המנהג בחו"ל היה לחומרה, יש לבחון אם היא חומרה יתרה ואז ניתן להקל ובפרט אם היא חומרה שמביאה לידי קולא. ביתר העניינים יש לשמור על המנהג.

ראש הישיבה שימש כאב בית הדין לענייני ממונות "משפט צדק" שעל ידי ישיבת' כסא רחמים', בשנים האחרונות השתתף רק לצורך מקרים קשים ומורכבים. כן פסק הלכה בישראל בשאר מקצועות התורה בשו"ת ומכתבים. כאלף שאלות ותשובות קצרות שלו יצאו בספר "מקור נאמן א" בשנת תש"ע. שיטתו בהלכות שבת היא להחמיר במקום שתיתכן פרצה. אחת מפסיקותיו הבולטות היא ההכרזה שדעתו של רבנו תם בזמן צאת הכוכבים אינה להלכה משום שאינה מתאימה למציאות בארץ ישראל. עם זאת הוא הורה שראוי להחמיר בכך כדעת מרן הגר"ע יוסף.

בתחילת מגפת הקורונה העריך ראש הישיבה שהנגיף לא יגיע לישראל ונימק זאת "כי אנחנו מקפידים על דברי התורה בנטילת הידיים ובשאר מצוות” בהתבסס על מגפות באירופה שלא פשטו ביהודים בעקבות שמירת נקיות על ידי נטילת ידיים וכדומה כמו שקרה בתקופת רבי עקיבא איגר. כאשר החלה התפרצות של המגפה בישראל, טען שייתכן שזהו עונש על מצעדי הגאווה.

בשנת תשפ"ב האשים את אמיר אוחנה באסון הר מירון, שאירע בל"ג בעומר תשפ"א, בגלל היותו "נגוע במחלה" כשלאחר ביקורת כלפיו טען "התורה אסרה, מה אתם רוצים מהחיים שלי?".

באותה שנה היה שותף לקבוצה של רבנים שקראו להחרים את חברת פרטנר לאחר שאישרה יום חופש לעובדיה במהלך "חודש הגאווה".

בשנת תשפ"ג אמר כי ברוך גולדשטיין מנע אסון, וש"הערבים שמו מתחת לשטיחים שהם מתפללים עליהם גרזנים, רובים, סכינים – והייתה סכנה גדולה מאד, בזכות היהודי הזה נמנעה הסכנה".

ראש הישיבה התנגד לשירות נשים בצה"ל וקבע שנשים אינן כשירות לשירות קרבי ותפקידן להתעבר ולהביא ילדים.

ראש הישיבה הביע כל השנים עמדות ניציות ביחס לערבים וציטט לא פעם מאימרותיו של הרב מאיר כהנא. כגון לאחר פיגוע הירי בנווה יעקב ציטט ראש הישיבה את הרב כהנא כשאמר "הערבים הם חיות טרף, אם לא תוכלו להרוג אותם - תגרשו אותם".

תחילת מעורבותו של ראש הישיבה בפוליטיקה הייתה בחשוון ה'תשנ"ד כשייסד מפלגה מוניציפלית בבני ברק בשם מפלגת הן, שהתפצלה ממפלגת ש"ס וזכתה לשלושה מושבים בעירייה.

בתקופת ההתנתקות מגוש קטיף השתתף ראש הישיבה בהפגנות שאורגנו על ידי גורמי ימין מהמערכת הפוליטית ואף הצטרף במכתב לפסיקת ועד רבני יש"ע שתמכו בסירוב פקודה. ונתן הסכמה לחוברת מאת הרב שאול בר-אילן בשם "כפתור הפלא" המונה את האיסורים הכלולים בגירוש יהודים מבתיהם. ב-2006, כשלקה אריק שרון באירוע המוחי השני, הכריז ראש הישיבה שזהו עונש משמיים על ההתנתקות.

ראש הישיבה הותיר זרע ברך ה', בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצוות, ורבבות תלמידים מכל השנים ההולכים לאורו בדרך שהיתווה להם מורשה עד למשה מסיני.

בין תלמידיו נמנים: הרבנים הגאונים רבי יגאל כהן, ואישי ציבור: אלי ישי, חיים אמסלם, שלמה קרעי ועוד.

כן הותיר נחלה לדורות ספריו: שו"ת בית נאמן - שאלות ותשובות בהלכה (שלשה כרכים). חומש בית נאמן - חידושים על החומשים בראשית, שמות וויקרא ומפרשיהם, כולל בירורי נוסחאות בתרגום אונקלוס, וקונטרס טעמי המקרא (חמישה כרכים). שו"ת מקור נאמן - אלף שאלות ותשובות קצרות בכל כרך, בהלכה, בהשקפה ועוד (שלושה כרכים, הראשון יצא גם בצרפתית). ארים נסי - ספר חידושים (בעקבות הנלמד בישיבתו). על מסכת יבמות כולל מבוא רחב על אופן ההגהות הנכון וחוברת תיקונים הגהות והוספות. על מסכת גיטין, כולל מבוא רחב על דרכם של רש"י והרמב"ם, ועל מסכתות ברכות, בבא מציעא, פסחים וכתובות וקידושין (שישה כרכים). לא תשיך - על פרק "איזהו נשך" (בבא מציעא). חידושים על מסכת קידושין - נדפסו בספר הזיכרון "עט הזמיר" (לכבוד הילולת אביו בשנת התשפ"ג יצא ספר עם חידושים למסכת. חידושים על מסכת שבת (פרק כירה) - נדפסו בספר "שלשה ספרים נפתחים" בשם בית נאמן. אמת קנה - חידושים על תהילים. אסף המזכיר - קונטרס ובו כ-1,000 מערכות וכללים בגמרא ובפוסקים לפי סדר אלף בית. קובץ מאמרים - מאמרי השקפה ומוסר (שני כרכים). ה' נסי - חלק א' על הגדה של פסח, חלק ב' על הלכות וענייני חג הפסח. סנסן ליאיר - על ענייני פורים. סלת נקיה - על קידוש החודש. דרכי העיון (מאמרים בשיטת הלימוד) - על שיטת העיון הספרדית, וכן קונטרס דרכי הלימוד הורחב בשנת התשפ"ג. לאוקמי גרסא - הגהות והערות על סדר התפילה. הגהות והערות על תרגום אונקלוס לתורה המכונות גם הם "לאוקמי גרסה". שואל ומשיב - שאלות ותשובות שנועדו ללמד את דרך כתיבת השו"ת. פורסם כמדור בירחון "אור תורה". שרשים ומסורת ביהדות תוניסיה מגדולי ישראל - אסופת מאמרים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד, מהראשונים ועד אחרוני זמננו, ה'תשע"ו-ה'תשע"ח (ארבעה כרכים). כסא המלך - חידושים על הרמב"ם, כולל "אגרת המוסר" לרמב"ם.

הקב"ה ממלא ימיהם של צדיקים: ראש הישיבה נולד לפני שמונים שנה בדיוק, ביום י"ג ניסן, וימים אחדים לאחר מכן השיב נשמתו הזכה והטהורה בסערה.

כאן ב'כיכר' נמשיך ונעדכן על מועד מסע ההלוויה

וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה'