במסכת סנהדרין דף צ"ח שנינו: אמר עולא: ייתי [יבוא] המשיח ולא איחמיניה [אראנו], כלומר, מתיירא אני מפני גודל הצרות שיהיו לפני כן, ומוטב שאני לא אהיה באותם הימים. וכן אמר רבה: ייתי המשיח ולא איחמיניה.
בספר "דרך שיחה" (ח"א פ' ויחי) כתב: שאלה: איך זה מתאים עם "אחכה לו בכל יום שיבוא"?
והשיב הגר”ח קנייבסקי זצ”ל: אין זה סתירה, כי אינו רוצה הדבר רק משום שמפחד, אבל מחכה, וגם מה שאינו רוצה היינו את החבלי משיח אבל את המשיח עצמו הוא רוצה.
המשגיח דפוניבז' רבי יחזקאל לעוינשטיין זצ"ל היה אומר משמו של החפץ חיים איך מבקשים על משיח, הרי נאמר על הימים האלו ימים שאין בהם חפץ, ותירץ כי באמת בחשבון פרטי אין זה כדאי, אבל צריך לחשב חשבון כלל ישראל וע"ז כדאי הוא.
ומשל נפלא איתא במדרש שוחר טוב (כ') וז"ל ד"א (תהלים כ') יענך ה' ביום צרה. (משל) לאב ובן שהיו מהלכין בדרך ונתיגע הבן. אמר לאביו והיכן היא המדינה. אמר לו בני סימן זה יהא בידך, אם ראית בית הקברות לפניך דע כי המדינה קרובה לך. כך אמר הקב"ה ישראל, אם ראיתם שהצרות מכסות אתכם באותה שעה אתם נגאלים שנא' יענך ה' ביום צרה.
בספרי חסידות כתבו לפי דברי עולא שמתיישב גם לשון התפלה: ותחזינה עינינו בשובך לציון "ברחמים", שכיון שהצרות מתרבות בעקבתא דמשיחא, עד שאמר האמורא עולא ייתי ולא אחמיני', להכי מתפללין שתשוב השכינה לציון, אבל "ברחמים" דייקא.
המגיד מדובנא ביאר זאת ע"פ משל:
על עיר בה נהיה המנהג שהיו באים עניים לחתונה, והיו נוהגים לרקוד עד שעה מאוחרת בלילה ואח"כ סועדים את הסעודה, אמרו המחותנים זה לזה אנחנו אין בכוחנו להשאר בכל אריכות הריקודים נלך לנוח ואח"כ בשעת הסעודה נשוב לשמוח החתונה, שמעו שני עניים שהיו בסעודה את דבריהם, ואמר אחד לחבירו נעשה אנחנו גם כן כמחותנים אלו, ענה לו חבירו הם המחותנים גם אם ירדמו יעירו אותם בכל מחיר להשתתף בסעודה, אבל אנחנו העניים אף אחד לא יעיר אותנו להשתתף בסעודה.
וכך מבאר המגיד מדובנא בנמשל שהצדיקים האמוראים יכלו לומר 'ייתי ולא אחמיניה' שאינם צריכים להיות ביסורי חבלי משיח ובטוחים היו שיעירו אותם לביאת המשיח, אבל אנחנו עניי דעניי אם לא נסבול את חבלי המשיח לא נזכה להשתתף אחר כך בביאתו
מה הוא נוטריקון משי"ח?
בגמ': מה שמו, דבי רבי שילה אמרי שילה שמו וכו' ינון שמו וכו' חנינה שמו וכו' מנחם שמו וכו'.
בספרים רבים הביאו את דברי הגמ' בסנהדרין דף צ"ח ע"ב בענין מה שמו של הגואל האחרון, ובגמ' שם ד' שיטות שילה שמו, ינון שמו, מנחם שמו, חנינה שמו ע"ש. וכתבו שע"כ אנו קורין אותו משיח כי בתיבה זו נכלל כל השמות שאמרו האמוראים כי משי"ח הוא ראשי תיבת "מנחם" "שילה" "ינון" "חנינה" כפתור ופרח.