מדוע מותר ללמוד כישוף?

הגמרא במסכת בבא מציעא מתארת את הויכוח שהיה בין ר' אליעזר לחכמים, ויכוח שבסופו נגזר על ר' אליעזר נידוי. ובדף שלנו מתארת הגמרא את שעת פטירתו של ר' אליעזר. זה היה בע"ש, ר' אליעזר היה חולה ונכנסו ר' עקיבא ושאר החכמים לבקר אותו. ר' אליעזר נאנח בפני החכמים ואמר להם כמה הוא מצטער שכל אותן שנים הם לא באו ללמוד ממנו, בגלל הנידוי.

הוא תיאר להם כמה תורה יכלו ללמוד ממנו ואמר כי הוא שנה שלוש מאות הלכות בהלכות בהרת עזה, סוג של צרעת, ואף אחד לא בא לשאול על זה. וכן הוא שנה 300 מאות ויש גרסה שלושת אלפים הלכות בנטיעת קשואין, הכוונה בהלכות כישוף איך למלא שדה בקשואין, ואף אחד לא בא לשאול אותו, חוץ מפעם אחת. מה קרה באותה הפעם ?

מספר ר' אליעזר שפעם אחת הוא הלך בדרך עם ר' עקיבא , ור' עקיבא ביקש ממנו שילמד אותו הלכות קישואים. ר' אליעזר אמר משהו, עשה כישוף, וכל השדה נתמלאה קישואין. אמר לו ר' עקיבא, טוב לימדת אותי איך נוטעין, תלמד אותי גם איך עוקרים, אמר ר' אליעזר דבר נוסף והתקבצו כל הקישואים למקום אחד. שואלת הגמרא, איך עשה ר' אליעזר כזה דבר, הרי העושה מעשה כישוף חייב, זה איסור תורה. עונה הגמרא שבספר דברים נאמר "לא תלמד לעשות כתועבות הגוים ההם", זאת אומרת לא תלמד לעשות הכוונה להנאתך, להשתמש בזה בשבילך, אבל מותר לך ללמוד כדי להבין וכדי להורות. ונאמרו בזה כמה טעמים.

טעם אחד - צריך לדעת כדי להורות מה אסור ומה מותר, הסנהדרין צריכים לדעת מה נכלל באיסור כישוף ומה לא כדי לדעת לדון את מי שמעידים עליו שכישף.

טעם שני - אם יבוא נביא שקר ויאמת את נבואתו ע"י מופת כלשהו, נוכל לדעת שזה כישוף.

טעם שלישי - אם הנידון יהיה מכשף ויוכל לעשות כישוף שהאש לא תשלוט בו, יעשו גם בי"ד כישוף וימיתוהו בכל מיתה שיוכלו.

וטעם רביעי - שמביא הב"ח בשם הר' מנחם) שמותר לאדם ללמוד כישוף כדי להציל את עצמו או את אחרים.

וכמובן שהדברים נאמרים בדרך לימוד ולא להלכה.