מסכת סנהדרין דף נח'
בהקדמה לספר "אגלי טל" כתב שישנם אנשים שטועים וחושבים שמי שלומד תורה ומתענג בלימוד, נהנה מהלימוד, זה לא כ"כ לימוד תורה לשמה, כי ברגע שהוא מערב את הנאת עצמו, זה קצת מוריד. הם חושבים שלימוד תורה לשמה זה רק אם האדם לומד נטו לשם מצווה, בלי תענוג. כך הם חושבים.
אבל, כותב בעל ה'אגלי טל' שההיפך הוא הנכון, עיקר לימוד התורה זה באופן שהאדם נהנה מהלימוד, שמח בו, מתענג בו, וכך דברי התורה נבלעים בדמו והופכים לחלק ממנו, והוא הופך להיות דבוק בתורה.
ובאמת בדף שלנו ישנה ראיה לדברי ה'אגלי טל'. הגמרא דורשת את הפסוק "על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד" ואומרת הגמרא שרק עם אשה יכול האדם להגיע לידי דביקות. מסביר רש"י שכשאדם נושא אשה, יש בכך הנאה, וההנאה מביאה לידי דביקות. ומכאן יש ראיה לדברי האגלי טל, שההנאה בלימוד התורה תביא לידי דביקות בתורה.