לומדי הדף היומי במסכת סנהדרין דף מ"ט עסקו השבוע בדיני מורדים במלכות ובמקרה של יואב, בהמשך הדברים הגמרא דורשת: אמר רב יהודה אמר רב: כל הקללות שקילל דוד את יואב אכן נתקיימו בזרעו של דוד, בבני שלמה.
ועוד אומרת הגמרא: אמר רב יהודה אמר רב: היינו דאמרי אינשי [זהו שאומרים אנשים], "תהא לוטא ולא תהא לאטה" [תהיה מקולל ואל תהא מקלל], שבסוף דבר חוזרות הקללות וחלות על המקלל.
ופירש רש"י: "נוח לך להיות מן המקוללים ולא מן המקללים, לפי שסוף קללת חנם לשוב אל המקלל'.
הכל חוזר על המקלל
המהר"ל (גור אריה פר' שופטים) מפרש, בעבור כי שלא כדין [המקלל] עושה, אין הקללה תבא עליו. אבל המקלל שלא כדין, הרי אותה קללה בעצמה תחזור ותבא עליו כאשר אמרתי, כי ראוי להיות נהפך עליו. והוא דומה לאדם שזרק אבן בדבר קשה, ואין נכנס בו אותו אבן שב עליו. וכן אם אדם רוצה להביא דבר על אחר, ומפני שהוא שלא כדין, מתהפך עליו.
אבל אם נגמר המעשה, שוב אין לומר כי אותו מעשה יתהפך עליו, שהרי אדרבה, נגמר המעשה, ואיך יתהפך עליו. והכל ברמז - זה במה שאמרו חכמים (מכות ה ע"ב) "כאשר זמם ולא כאשר עשה', כי כאשר זמם, אותה המחשבה שהיה רוצה לעשות - נהפך עליו. אבל לא כאשר עשה', דלא שייך בו זה. ודבר זה אמת למבין.
יהושע והוראת שעה
בהמשך הגמרא דנה בהקיף סמכותו של המלך, האם יכול הוא להורות על כל דבר והעם מחויבים לסור למרותו, על כן הגמרא מביאה את הפסוק הנאמר לגבי יהושע: יכול אפילו לדברי תורה להיבטל מהם בפקודת המלך — תלמוד לומר: "רק חזק ואמץ" (יהושע א, יח), ומלשון "רק" שהיא לשון צמצום והגבלה למדנו שבדברים מסויימים כוחו של המלך מוגבל.
וחידוש גדול כתב בספה"ק עשרה מאמרות, מאמר חיקור הדין (ח"ה פ"ט) תמה על זה מאוד, וכי הי' יהושע חשוד לעבור חלילה על אחד מן המצוות, עד שהוצרכו ישראל להצטוות שלא ישמעו בקולו.
ותירץ דקיי"ל דנביא בהוראת שעה מותר לו לצוות לעבור על כל אחת ממצוות ד', אבל יהושע כיון שהי' תלמידו של משה, עליו נאסר לעבור על א' מהמצוות אפי' לשעה, דלא לימרו אכתי לא שכיב משה שבקינן שמעתתי', - כלומר אחר פטירתו של משה, התורה חלילה בטלה.