לומדי הדף היומי במסכת סנהדרין דף ל"ג עסקו השבוע בדברי המשנה בה שנינו שדיני ממונות דנין ביום ובלילה. דין זה נלמד מהפסוק "ושפטו את העם בכל עת" (שמות יח, כב), המלמד כי ניתן לדון בין ביום בין בלילה. ומקשים: אם כך תחילת דין גם כן יתחיל אפילו בלילה?
ומשיבים נאמר במקום אחד: "ושפטו את העם בכל עת", ומשמע — אף בלילה, ובפסוק אחר נאמר "והיה ביום הנחילו את בניו" (דברים כא, טז), ומשמע שדיני נחלות (שהם בכלל דיני ממונות) נידונים רק ביום? ומתרצת הגמרא — יום לתחילת דין, ולילה לגמר דין.
לילה כיום יאיר – חידושו של הסמ"ע
בחושן משפט (ס"ה ס"ק ז’) כתב הסמ"ע:
שסומא משתי עיניו פסול (מלדון) משום שהוא אצלו לילה אפילו ביום וא"כ נאמר דה"ה איפכא דכשמדליק נרות בלילה ויכול לראות ולהכיר בני אדם מותר לדון בלילה אפילו בתחלת דין ודומה לזה מצאתי בקובץ ישן נושן דאין קונין בקנין סודר בלילה אלא לאור הנר או לאור הלבנה כדי שיכירו העדים היטב מי הוא הקונה והמקנה.
כלומר לדברי בעל הסמ"ע תחילת דין תתאפשר בלילה במידה וידלקו נרות בבית הדין. על פי זה הקשו האחרונים הרי לדברי הסמ"ע ניתן ליישב את קושיית הגמרא שהכתוב "בכל עת" נאמר במקרה שיש נרות ואילו הכתוב שאומר "ביום הנחילו" נאמר במקרה שאין נרות. ועיי"ש מה שתירצו.
ציצית לאור הנר
בשו"ת הר צבי (או"ח סימן יב) כתב לבאר על פי דברי הסמ"ע את מה שמובא בספר הפרדס לרש"י (הל’ ציצית סי’ לו) שכתב: שלפני הנר חייב בציצית בלילה, שאמת שהסמ"ע עצמו כתב על חידושו הנ"ל שהוא להלכה ולא למעשה, אך בציצית לא הוזכר בפירוש שפטורים בלילה, אלא לומדים זאת מקרא ‘וראיתם אותו’ עיי"ש.
הרב פראנק זצ"ל מוסיף עוד פנינה אחת ליישב מנהג מסתורי מפורסם: ושמעתי טעם על המנהג שמוציאים את הציצית בזמן קדוש הלבנה משום שבקידוש לבנה אנו אומרים ויהי אור הלבנה כאור החמה ואז יהיו חייבים בציצית גם בלילה. ע"כ ודפח"ח.