דף צ"ז - ע"א
נתן מים על שמרים ויצא מים כדי מדתו או יותר מכדי מידתו [עד שיהיה ג' חלקים מים וא' יין], לת"ק: לא חייב במעשר שאינו יין, לרבי יהודה: חייב במעשר משום חומרת מעשר הגם שברכתו שהכל.
שמרים של תרומה שנתן לתוכה מים ושנה ומצא כדי מדתו אסורים משום תרומה משום חומרא תרומה, פעם שלישית לת”: מותר לזרים הגם שיש בו טעם יין -לרבי מאיר: אסור אם יש בו טעם יין. ובמעשר שני פעם ראשון אסור חוץ לירושלים, פעם שני - לת"ק: מותר, ולרבי מאיר: אסור ודווקא במעשר ודאי, אבל דמאי לכו"ע לעולם מותר [ובמעשר ראשון גם בפעם ראשון לחכמים: מותר לזרים, ולרבי מאיר: אסור שסובר שמעשר ראשון אסור לזרים]. ובהקדש בקדושת דמים, פעם ראשון שני ושלישי אסור, פעם רביעי לת"ק: מותר, לרבי מאיר אסור, ובקדושת הגוף לעולם אסור כדי מדתו אסורים משום תרומה משום חומרא תרומה, פעם שלישית - לת"ק: מותר לזרים הגם שיש בו טעם גם לת"ק משום חומרא שהוקדשו לנסכים.
שפך מים על שמרים של תרומה מכשירים לקבל טומאה, בפעם ראשון ושני משום שחשוב יין לעניין תרומה ובפעם שלישי משום מים. נשפכו מאליהם (כמו בגשמים) שאין מחשבה, בפעם ראשון ושני מכשירין שחשוב יין לעניין תרומה [שיין מכשיר גם בלי מחשבה], בפעם שלישית אינו מכשיר אם פרה שותה ראשון ראשון, אבל אם מתקיים גילה בדעתו שנוח לו ומעתה המים מכשיר לקבל טומאה. [ואם נפלו על שמרי חולין ומצא כדי מידתו שדינם כמים, אינם מכשירים רק על ידי מחשבה כדין מים].
דף צ"ז - ע"ב
ניסוך היין אינו כשר לכתחילה ביין מגיתו שנאמר 'הסך נסך שכר' והם יין שמשכר, ובדיעבד כשר שאינו לעיכוב משום שנאמר 'הסך נסך' מכל מקום, ומפי החבית משום קמחים, ומשולי החבית משום שמרים, ובכושי, וביין לבן שנאמר 'אל תרא יין כי יתאדם' שיין שאדום משכר, ועל כן עדיף לנסכים שנאמר בהם שכר, וביין מתוק וחלש מאד, ובשל מרתף שלא נבדק ויש בהם קוססות, ובצמוקים, ואם הביא כשר, וכל אלו כשרים לכתחילה לקידוש.
ניסוך היין פסול גם בדיעבד, א. ביין קוסס שאינו שכר ואינו ראוי להיות שכר, ב. ביין מזוג שנאמר 'ונסכו רביעית ההין' חי ולא מזוג, ג. מגולה שמא שתה ממנו נחש, ד. שמרים, ה. וריחו רע, ואם הביא פסול.
יין קוסס לקידוש היום, לרבי יוחנן: כשר כשם שברכתו בורא פרי הגפן, לרבי יהושע בן לוי: פסול כשם שסבר שברכתו שהכל, וכשר במזוג, וכן בשמרים שנתן עליהם חלק א' מים ויצא ד' חלקים, ולאחרים גם בנתן ג' ויצא ג' וחצי, וריחו רע פסול, וכן מגולה גם בעשה במסננת משום הקריבהו נא לפחתך.
המוכר קנקנים בשרון מקבל עליו עשר פיטסות למאה, היינו שנשברו ומגופרות בגפרית ואפשר להשתמש בהם קצת זמן.
*מתוך עלון מחודדים