סחורה ליצוא | האם מותר להוציא אתרוגים או פירות מארץ ישראל לחו"ל?

וכן נפסק בשו"ע (חו"מ סי' רלא סכ"ו): "אין מוציאין פירות שיש בהן חיי נפש מארץ ישראל לחו"ל או לסוריא, ולא מרשות מלך זה לרשות מלך אחר בארץ ישראל".

בטעם האיסור - מפני שגורם להתייקרות בארץ.

מה כן מותר?

כתב הרמב"ם (הל' מכירה פי"ד ה"ז): "במה דברים אמורים בפירות שיש בהן חיי נפש, אבל התבלין כגון כמון ופלפלין מותר לאצור אותן באר"י ולהוציא אותן ממקום למקום...", ומקור הדבר הוא מלשון הגמרא: "אין מוציאין פירות מארץ ישראל דברים שיש בהן חיי נפש כגון יינות שמנים וסלתות", ואילו בתבלין לא תלוי חיי הנפש.

כיום משרד החקלאות מאפשר כמובן להוציא פירות החקלאים נדרשים רק להמציא תעודת ביראות על הסחורה והצרה רלוונטית למצב הפיטוסניטרי (בריאות הצמח) של המשלוח. ובענף יצוא הפירות והירקות הטריים העומדים ליצוא בכל נשה מישראל לחו"ל הם בהיקף של -900 מיליון דולר בשנה.

דעת הרב וואזנר

נשאל מרן הגר"ש הלוי וואזנר שליט"א (שו"ת "שבט הלוי" ב, קח), אם לשוהה בחו"ל יש איסור לשתות יין המיובא מארץ ישראל, וכן אם יש איסור ליטול אתרוג שנשלח מארץ ישראל. והשיב, שפשוט שלפי המצב בזמנינו לא שייך כלל איסור זה. שהרי טעם האיסור הוא משום חיי נפש של יושבי ארץ ישראל שיהיו להם דברי מאכל בזול ולא יתייקרו על ידי שמוציאים מהם לחו"ל. אבל כיום שלמרות הייצוא לחו"ל עדיין נשאר די והותר עבור תושבי הארץ, ולא זו בלבד אלא שאם לא היו מייצאים את אותם פירות – היו החקלאים מאבדים ומשחיתים אותם, כפי שעושים במדינות רבות כי שלא לגרום לירידת מחירים חריפה – ובאופן זה ודאי שלא גזרו. ומה גם שישנם שדות שלמים שכל מטרת זריעתם היא על מנת לייצא את הפירות היוצאים מהם, שאז אם יהיה איסור לייצא – כלל לא יזרעו, ושוב, במקרים כאלו כלל לא שייכת הגזירה שלא להוציא הפירות.

פירות שמיטה

אסרו חכמים להוציא פירות שביעית מהארץ לחוץ לארץ (משנה שביעית ו, ה). יש אומרים שטעם האיסור, מפני שמצוות הביעור צריכה להתקיים בארץ, ויש אומרים שהאיסור מפני החשש שלאחר שיוציאום לחוץ לארץ ישכחו שהם פירות שביעית, ולא יזהרו בקדושתם, ויבואו להפסידם ולסחור בהם.

אך בדורות האחרונים נוצר צורך גדול מאוד לייצא פירות מהארץ לחוץ לארץ גם בשנה השביעית, שכן ישנם ענפים שנשענים על הייצוא, ואם שנה אחת לא ייצאו פירות, יתפשו המתחרים את מקומם וייגרם להם נזק גדול מאוד. וכיוון שמדובר בשעת הדחק והפסד גדול, יש ‘מעט’ פוסקים שסמכו על שיטות שונות לפיהן ניתן להקל ולהוציא במסגרת 'אוצר בית דין' פירות שביעית מהארץ. ומכל מקום, כל ההיתרים שהזכירו דחוקים מאוד מאוד.