נושא העליות החשובות בקריאת התורה הוא פתח למריבות והתכתשויות מתמידות, לא פעם הגבאי נקרע בין שני קונים שקנו יחד את אותה עלייה בדיוק באותה אלפית השנייה. ויש מקרים שאף נזקקים לרב שיפסוק ויצנן את הלהבות כמו המעשה הבא:
מעשה שהיה בביכנ"ס, שראובן קנה בדמים מרובים חמישי בפרשת בשלח, מטרתו היתה לשם סגולה בפרנסה, כי היא פרשת הורדת המן לעם ישראל, והנה הגבאי העלה את ראובן לחמישי, אך אחרי ג' פסוקים, סיים הבעל קורא כי הגבאי החליט להעלות אחר לפרשת המן. התלונן ראובן, ואמר קניתי חמישי כדי לזכות בפרשת המן, והנה הגבאי החליט להעלות אחר לפרשת המן, ואין אני צריך לשלם לבית הכנסת את אשר התחייבתי. לעומתו טוען הגבאי, לא התחייבתי למכור לך פרשת המן אלא חמישי, ואכן העליתי אותך לחמישי?
דמים מודעים
לומדי הדף היומי השובע עסקו בסוגייה שיכולה לשפוך אור על המקרה שלפנינו –
והנה היה מקום לומר שהדמים מודיעים, דהיינו שאם ניכר מהסכום ששילם שברור שרצה לשלם סכום זה רק על עליה זו, צודק העולה. אך יתכן שאין לומר סברא זו, שהרי כתבו התוס' בבבא בתרא דף סא ע"ב (ד"ה שמע מינה שיורי שייר) שבקרקע לא אמרינן שדמים מודיעים, דפעמים קונה אדם קרקע הרבה יותר ממה שהיא שווה, יעו"ש. ואם כן יתכן שהוא הדין בעליות, דפעמים אדם משלם הרבה כסף על עליה לשם שמים, או מכל סיבה אחרת, וקשה להביא מזה ראיה.
מקח וממכר בשבת
יש שרצו להביא ראיה שאין דין קניית עליות כדין מקח וממכר רגיל כמו שכתבו 'הים של שלמה' שאין שייך מקח וממכר במצווה, ולכן זהו ההיתר בכלל לקיים את ממכר העליות בשבת, ושוב אין לקנייה זו דין רגיל של דמים מודעים וכו'. אך עיין במגן אברהם (סימן שו ס"ק טו) שדחה דבריו.