דף ע“ה ע“א
עתיד גבריאל לעשות צידה עם לויתן ואלמלא הקב“ה עוזרו אין יכול לו. בשעה שלויתן רעב מוציא הבל מפיו ומרתיח כל כל מימות שבמצולה, ואלמלא מכניס ראשה לגן עדן אין כל בריה יכולה לעמוד בריחו, ובשעה שצמא ושותה עושה תלמים תלמים בים, והתהום חוזר לאיתנו לשבעים שנה.
עתיד הקב“ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, והשאר מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים. עתיד הקב“ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן, לא זכה עושין לו צל בלי מחיצות, לא זכה עושין לו ענק, לא זכה עושין לו קמיע, והשאר פורסו הקב“ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם עד סופו.
’ושמתי כדכד שמשותיך‘ נחלקו מלאך גבריאל ומיכאל ויהודה וחזקיה בני רבי חייא אם החומה יהיה בנוי מאבני שוהם או ישפה, ואמר הקב“ה דיהיה כדברי דין ודין [כד וכד]
רבי יוחנן דרש דעתיד הקב“ה להביא אבנים טובות ומרגליות שלושים על שלושים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידין חלונות בחומות ירושלים, תלמיד אחד לגלגל וראה כן אח“כ כשהפליג בספינה על הים ואמר לרבי יוחנן כאשר אמרת כן ראיתי א“ל רבי יוחנן אילו לא ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות.
עתיד הקב“ה לעשות שבע חופות לכל צדיק לפי כבודו, וכל אחד נכוה מחופתו של חבירו. כל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעולם הזה שלא להנאותו מנכסיו מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא.
הקב“ה עשה חופות לאדם הראשון בגן עדן לרבי חמא בר חנינא עשר למר זוטרא אחד עשרה, וזהב גרוע שבכולן.
אמר הקב“ה לחירם מלך צור בך נסתכלתי כשבראתי עולמי שאתה עתיד לעשות עצמך אלוה ובראתי באדם נקבים נקבים, וי“א שאמר הקב“ה דבך נסתכלתי וקנסתי מיתה על אדם הראשון.
דף ע“ה ע“ב
ירושלים של עוה“ז כל הרוצה לעלות עולה, ירושלים של עוה“ב אין עולין אלא המזומנים לה. עתידין צדיקים שנקראים על שמו של הקב“ה.
ג‘ נקראו על שמו של הקב“ה צדיקים משיח וירושלים.
עתידין צדיקים שהמלאכים יאמרו לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב“ה.
עתיד הקב“ה להגביה את ירושלים שלש פרסאות כגובה ענן ולא יהיה צער לעלות.
בקש הקב“ה לתת את ירושלים במדה אמרו מלאכי השרת לפני הקב“ה רבש“ע הרבה כרכים של אומותהעולם בראת בעולמך ולא נתת מדת ארכן ורחבן ירושלים ששמך ומקדשך וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מדה.
עתיד הקב“ה להוסיף על ירושלים, להוסיף מגדלי גנות אלף פעמים וכל אחת כציפורי בשלוותה, שהיה שם מאה ושמונים אלף שווקים של מוכרי ציקי קדירה.
ספינה, לרב כיון שמשך אפילו חצי טפח קנה, לשמואל עד שימשוך כולה שעקרה כולה חוץ ממקומה.
בהמה דקה נקנית במשיכה דקורא לה והיא באה, הכישה במקל ורצתה לפניו לת“ק כיון שעקרה יד ורגל קנאה [אפילו אם בספינה צריך לעקור כולה בעל חי שעקר יד ורגל על כרחה תעקור יד ורגל השני וכאילו עקרה] לרבי אחי או ר‘ אחא עד שתעקור ארבע רגליה.