דף ע‘ ע“א
מכר שדה לא מכר חרוב המורכב וסדן השקמה
[משום דיש להן שם שדה בפני עצמם וכדתנן במתניתין] ואפילו אמר חוץ מחרוב או סדן פלוני אין כוונתו שמכר השאר דהוי כאומר שדה מכורה לך חוץ משדה פלונית שאין אומרים שמכר לו שאר השדות, ולאיכא דאמרי אפילו אם אמר חוץ מחצי חרוב פלוני לא איבעיא דלא מכר לו שאר חרובין אלא אפילו חצי ששייר באותו חרוב גם לא מכר.
מפקיד שהוציא שטר על הנפקד שהפקיד אצלו פקדון, נאמן הנפקד לומר שהחזירו לו, ואין המפקיד יכול לומר שטרך בידי מאי בעי, דיש לנפקד מיגו לומר שנאנסו [לכן לא היה זהיר להחזיר לו שטרו כשהחזיר לו הפקדון] וצריך לשבע שהחזיר לו כיון שאם היה טוען נאנסו היה צריך שבועה.
דף ע‘ ע“ב
המוציא שטר עיסקא על יתומים שמחצה מלוה ומחצה פקדון, לדייני גולה נשבע וגובה כולו, אע“פ שאביהם היה נאמן לומר החזרתי כיון ששטר ביד הנותן, ואין המקבל טוען פרעתי, ולא אמר כן בשעת צואת מיתתו אין אנו טוענין כן עבור היתומים, וכן פסק מר זוטרא, לדייני ארץ ישראל נשבע וגובה רק מחצה דמלוה ולא מחצה דפקדון כיון דאביהם היה יכול לטעון פרעתי, ומה שלא אמר כן בשעת צואת מיתתו משום דאנסו מלאך המות, וכן פסק רבא.