דף ס“ג ע“א
האומר פלוני יחלוק בנכסי נוטל מחצה מנכסיו, תנו חלק לסומכוס הסובר ממון המוטל בספק חולקין כיון דספק אם נתכוון ליתן לו מחצה או חלק משהו נותן לו רביע, תנו חלק בבור כדי למלאות חבית כיון דשיעורו הוא חצי בור והוא אמר חלק מזה ספק אם נתכוון לחצי משיעור זה שהוא רביע בור או משהו ונוטל שמינית, תנו חלק בבור לתקן מאכלו כיון דשיעורו הוא שליש בור וספק אם נתכון לחצי שיעור היינו אחד מששית או משהו נותנים לו אחד מי“ב, לצורך שתיה ששיעורו רביע בור כיון דאמר חלק ספק אם נתכוון לחצי דהוא א‘ משמונה או משהו ונותנים לו אחד מששה עשר.
המוכר שדהו על מנת שהמעשר ראשון יהיה שלו המעשר שלו, אע“פ שהמעשר לא בא לעולם כיון שרוצה שיתקיים התנאי והוה כשייר בידו קרקע הראוי ליגדל בה המעשר ואפילו אם מכרה הלוקח, מת המוכר אין בניו יורשין זכותו כיון דמפרשים לשון המוכר שנתכוין לשייר בו אינו אלא מכח יתור לשון דיי אם נפרש כן כלפי עצמו, אמר לי ולבניי גם בניו יש להם זכות זו, אמר כל זמן שיהאבידך ומכרה הלוקח פקע זכות המוכר, ולכן אפילו חזר ולקחה אינו חייב להמוכר כלום.
דף ס“ג ע“ב
המוכר בית לא מכר לו את הגג אם יש לו מעקה גבוה י‘ טפחים כדתנן במתניתין, ואם התנה על מנת שהגג שלי כיון דהתנאי מיותר רצה להוסיף לרב זביד דשייר מקום בחצירו להוציא עליה זיז [וכדין המוכר שדהו על מנת שהמעשר ראשון שלו דשייר לו מקום] לרב פפא לא שייר לו מקום אלא דאם נפל דיוטא העליונה חוזר ובונה אותה, ולולא התנאי אם נפל אינו חוזר ובונה לה.
המוכר בית וכתב דמוכר לו עומקו ורומו של הבית קנה גוף הקרקע שתחת הבית לחפור בה וגג שיש לו מעקה גבוה י‘ טפחים וכל האויר על לרקיע שאם ירצה בונה, ולא קנה בור ודות שאין תשמישן שוה לבית עד שיכתוב קני לך מתהום ארעא עד רום רקיעא.
* מתוך עלון מחודדים