דף ס“ב ע“א
מוכר שהרחיב מצר מערבי כגון שכל המצר היה של יהודה וכתב על מצר יהודה, וקצר במצר מזרחי כגון שהיו מצריו על ראובן ושמעון וכתב שמוכר לו רק כנגד ראובן, בתחילה סבר רב שמכר רק כנגד חלק הקצר גם כנגד יהודה והא דלא כתב לו חצי מצר יהודה דאין דרך לכתוב חצי מצר, אבל אם מצרי מערב הם כנגד לוי ויהודה וכתב לו שמוכר כנגד לוי ויהודה מכר לו באלכסון מצד מזרח רק כנגד ראובן ומצד מערב כנגד לוי ויהודה דאם מכר חלק הקצר רק כנגד לוי לא היה לו לכתוב שמוכר לו גם כנגד יהודה, ובסוף הודה לרב כהנא ורב אסי דגם כשיהודה הוא בעל כל מיצר דצד מערב דמכר לו באלכסון.
אם מצר ראובן הוא מצד מזרח ומערב ומצר שמעון מצד צפון ודרום לא יכתוב דהשדה הוא בתוך שדות ראובן ושמעון דאם כן יתן לו באלכסון דעדיין היא בין ראובן לשמעון, אלא יכתוב דהיא בין ראובן משתי צדדיה ובין שמעון משתי צדדיה. איבעיא בהיו שדות הרבה של כמה בני אדם מקיפין אותה וכתב רק ד‘ שדות שעל הקרנות כיון דאין דרך למכור הקרנות מכר לו כל השדה בין הקרנות או מכר לו רק תלם אחד באלכסון בין הקרנות, ואם מצר לו קרן דרומית מזרחית וקרן צפונית מערבית באופן שמצר חלק מכל רוח האם הוא כמו שמצר כל הצד של כל מיצר, או לא קנה אלא באלכסון כנגד חלק מהרוחות שמצר לו, ואם היה שדה מוקפת שדות השייכות משמונה בני אדם ב‘ לכל רוח וכתב רק א‘ מהן מכל רוח בסירוגין.
דף ס“ב ע“ב
מצר לו מצר ראשון שני ושלישי ולא הרביעי, לשמואל קנה אפילו מצר רביעי, לרב קנה הכל חוץ ממצר רביעי, לרב אסי כיון דלא קנה מצר רביעי לא קנה על פני שאר המצרים אלא תלם אחד, ללישנא קמא דרבא לא קנה מיצר הרביעי אלא אם אינו מובלע בתוך שני הצדדים ויש עליה שורה של דקלים אחד ליד השני או יש לה ט‘ קבים שהוא שיעור שדה, ללישנא בתרא דרבא קנה מיצר רביעי רק אם הוא מובלע ואין עליה שורה של דקלים ואין לה ט‘ קבים, ונפק“מ בין ב‘ הלשונות אם הוא מובלע ויש עליה שורה של דקלים או יש לה ט‘ קבים או אינו מובלע ואין עליה שורה של דקלים ואין לה ט‘ קבים דללישנא קמא קנה, וכיון דהוא ספק תלוי באומד דעת הדיינים אם עין המוכר יפה ורצה למכרו למכרו או עינו רעה.
שותף בחצי השדה שמכר חלקו וכתב שמוכר לו החצי שיש לו בשדה זו הלוקח קנה כל חלקו שהוא חצי השדה, ואם כתב לו שמוכר לו חצי בקרקע שיש לו לרבא מכר לו חצי חלקו שהוא רבע השדה לאביי קנה כל חלקו שהוא חצי השדה.
*)מתוך עלון מחודדים