הדף היומי בקיצור ובתמצות | בבא בתרא דף נז

שטר שמת אחד מעדיה, לא תתקיים חתימתו על ידי אח של עד החי עם עוד אחד, כיון דעד החי מעיד על חתימתו, ופסול קרובים הוא משום שחשובין כאיש אחד ונמצא דמוציאין שלש רבע של הממון על פי אחד, והתורה אמרה ’על פי שני עדים יקום דבר‘ חצי דבר על פי כל אחד מהעדים, אבל ג‘ אחים המעידים כל אחד על אחד משני חזקה ואחד מצטרף עמהם להעיד על כל הג‘ שנים הוי חצי על פי עדות אחים שנחשבים כאחד וחצי על פי זה שמצטרף עמהם.

דף נ“ז ע“ב

המעמיד בהמה תנור ריחים כיריים מגדל תרנגולים ונותן זבלו בחצר חבירו והחזיק ג‘ שנים ולא מיחה הרי זה החזיק לתשמיש זה, ושותף בחצר השותפים לרבינא אינם מקפידים אלא אם עשה מחיצה גבוה עשרה טפחים ואם לא אין לו חזקה, לרב פפא אע“פ שיש מקפידים גם בלי מחיצה מ“מ כיון דיש שאינם מקפידים הוי ספק ממון ולקולא ואין לו חזקה, לרבה בר אבוה א“ר נחמן דוקא ברחבה שאחורי הבתים אבל חצר שלפני הבתים דצריך מקום פנוי לביאה ויציאה מקפידים גם על עמידה בלי מחיצה.

שותפין שנדרו הנאה זה מזה לרב פפא אסורים ליכנס לחצר דכל אחד נכנס בחלקו של חבירו אע“פ שיש שאינם מקפידים ליכנס דהם מפקירין החצר לכל בני החצר לעמוד בו, מ“מ כיון דיש מקפידים הוה ספק איסור לחומרא, לרבינא לשיטת חכמים דויתור מותר במודר הנאה מותר ליכנס ולרבי אליעזר דויתור אסור במודר הנאה אסור ליכנס.

שותפים יכולים לעכב זה את זה בכל תשמישין קבועין בחצר כהעמדת בהמות תנור וכיריים שממעטין אויר החצר, אבל אין יכולים לעכב הנשים מכביסת בגדים מפני שתקנו חכמים שיכבסו בחצר ולא על הנהר שלא להתבזות שם כשעומדות יחיפות.

’ועוצם עיניו מראות ברע‘ זה העוצם עיניו כשהולך על שפת הנהר מלהסתכל בשעה שהנשים עומדות על הכביסה, אע“ג דאונס הוא דאין לו דרך אחרת, אבל אם יש לו דרך אחרת רשע הוא אע“פ שעוצם עיניו.

חלוקו של תלמיד חכם הוא שאין בשרו נראה מתחתיו כשהולך יחף, שיהא ארוך עד פיסת רגלו

טליתו של תלמיד חכם שמתכסה בו על כל בגדיו, שלא יהא חלוקו נראה מתחתיו טפח.

שולחנו של תלמיד חכם, שני שליש רוחב השולחן מכוסה במפה שעליה נותן פת ולקנח את פיו, ושליש השולחן מגולה ששמים שם קערות וכוסות וירק שלא יתלכלכו הפת ויתבזו האוכלים, וי“א דמגולה באמצע, שולחנו של עם הארץ המפה והלחם באמצע והקערות סביב ודומה למדורה.

טבעת השולחן העשוי לתלות את השולחן אם תינוק יושב לידו יהא הטבעת לצד חוץ שלא ישחק בו וינענע השולחן, כשאין תינוק לידו יהא לצד חוץ, אם יש שמש לא יהא לצד חוץ פן יכשל בו השמש, וי“א דוקא בלילה אבל ביום יהא לצד חוץ שיוכל השמש להזהר.