דף מ“ט - ע“א
אמנה היו דברינו. חזקה בנכסי אשתו.
עדים שחתומים בשטר שאמרו אמנה היו דברינו אינם נאמנים שכיון שהגידו בשטר שוב אינם חוזרים ומגידים, ועוד עולה היא למלוה להשכין שטר אמנה בביתו, ועדים שאומרים שחתמו בשטר אמנה עושים עצמם רשעים ואינם נאמנים . עדים שחתמו בשטר מכר ואמרו שהמוכר מסר מודעה בפנינו שמוכר בעל כרחו
לרב נחמן: אינם נאמנים כיון שהגידו ומודים בעדות מתוך השטר שיש מכירה בשטר שוב אינם חוזרים ומגידים לבטל המכירה, למר בר רב אשי: נאמנים ואינם בכלל חוזרים ומגידים שאינם אומרים שנכתב השטר בפסול אלא אומרים דבר אחר וממילא נתבטל השטר
האומר לחבירו דין ודברים אין לי על שדה זו ואין לי עסק בה וידי מסולקת ממנה גם בשותף לא אמר כלום ואין זה לשון מתנה והרי הוא עדיין שלו.
דף מ“ט - ע“ב
ארוס שכתב לארוסתו דין ודברים אין לי בנכסייך, תנאי מועיל ואינו זוכה בזכות אכילת פירות מנכסיה בעת הנישואים, כיון שאכילת הפירות תקנת חכמים היא יכול לומר אי אפשי בתקנת חכמים קודם שיזכה בהם.
אין לאיש חזקה בנכסי אשתו גם אם כתב לה בעודה ארוסה דין ודברים אין לי בנכסייך ואין לו זכות לאכול פירותיה אף אם אכל פירותיה ג‘ שנים, משום שיכולה לומר שלא מיחתה כדי לעשות לו נחת רוח.
לקח מהבעל אחת מהשדות המשועבדים לכתובת אשתו ונתן לאשה דבר מועט והאשה הקנתה לו חלק שיעבוד, המכירה בטילה ויכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי ולא גמרתי בלב להקנות לך, וגם שדה שיחד לה בכתובה או שדה שעשאה אפותיקי בשטר לאחר נישואין, או שדה שהכניסה לו בנכסי צאן ברזל.
*מתוך עלון מחודדים