דף מ'
*יציאה לחרות. *לפני מותו. *מפקיר עבדו. *לשונות בעבד ושדה.
יציאת עבד לחירות 1. נשא בת חורין לפני רבו. 2. הניח לו רבו תפילין, ואם הניח לבד אינו משתחרר. 3. לא משתחרר: בלוה רבו הימנו. 4. עשאו אפוטרופוס. 5. קרא בביהכ"נ. 6. כתב האדון שטר אירוסין לשפחתו ואמר צאי בו והתקדשי בו, לר"מ נחשב שחרור ולחכמים לא.
אמר לפני מותו 1. לא ישתעבדו בשפחה, לר' דימי ישחררנה, ולר' אמי רק לא יטריחנה. 2. יעשה לה קורת רוח, יש לפייסה ואפילו אפילו לשחררה.
מפקיר עבדו 1. לל"ק אין לעבד תקנה, דהעבד לא קנה גופו ואיסורא שאצל האדון לחוד לא יכול לקנות בשחרור. ומפקיר ומקדיש דאמרינן צריך גט שחרור, צריך ואין לו תקנה. 2. לל"ב במת האדון אין לו תקנה דלא מוריש איסורא לבניו, ור' דימי דאמר שהבנים ישחררו הוי טעותא, דס"ל שתלה האב בדעת היורשים. 3. קרית עבדים שנמכרו לגוים ומתו בעליהם הוצרכו גט שחרור, ותלוי במפקיר עבדו ומת האם אין לו תקנה, או כר' דימי דהיורשים יכולים לשחרר.
הלשונות בעבד ושדה ודינם 1. בעבד, עשיתי עשוי הרי הוא בן חורין, הוי ב"ח. אעשנו ב"ח לרבי קנה ולחכמים לא, ואיירי בשטר. 2. בשדה, נתתי נתונה הרי היא של פלוני קנה, ואתננה לרבי קנה ולחכמים לא, ואיירי בשטר. 3. עשיתי עבדי ב"ח ואומר שלא חישינין שזיכה ע"י אחר, ובכתבתי ונתתי הודאת בע"ד כמאה עדים. 4. ה"ה בשדה, והפירות אוכל הנותן כשהוא בחיים, ואם מת משלשין.
שאלות לחזרה ושינון
דף מ'
יציאת עבד לחירות (6)
אמר לפני מותו על שפחתו (2)
מפקיר עבדו (3)
הלשונות שאומר והדין (4)