דף כ"ג
*הכשר בחש"ו. *בגוי. *מביאי הגט. *שליחות לעבד. *הנשים השונאות. *האשה מביאה גיטה.
התנאים להכשיר כתיבה ע"י חש"ו 1. בגדול עומד ע"ג. 2. בשייר מקום התורף.
ר"נ מכשיר כתיבה ע"י גוי בגדול עומד ע"ג, ומקשינן 1. עכו"ם פסול, ותירץ כר"א דעדי מסירה כרתי. 2. אדעתא דנפשיה קעביד, ר"מ מכשיר אף מצאו לגט באשפה. 3. וכתב לה לשמה, בחתימת עדים. 4. גט שנכתב שלא לשום אשה, בחתימה. 5. כשכותב קצתו כאילו כותב השאר לשמה, היינו שחותם כאילו כותב התורף לשמה, או דאתי כר"א.
דין מביאי הגט ומאי טעמא 1. חרש פסול דלאו בני דיעה. 2. וכן שוטה. 3. וקטן. 4. גוי, לאו בר התירא. 5. סומא פסול להו"א שלא יודע ממי נטלו ודחי דבקי בטביעות עינא, אלא בחו"ל ובעי שיאמר בפ"נ ובפ"נ. 6. פקח שנסתמא, להו"א פסול ולמסקנא כשר. 7. תחילתו בפסלות וסופו בדעת פסול. 8. תחילתו וסופו בדעת כשר, אף שנפסל באמצע.
שליחות לעבד 1. בגט אשה, לר' אמי כשר דרק גוי פסול, ור' אסי פוסל לפי שאינו בתורת גו"ק. 2. לקבל שטר שחרור לחבירו, מיד רבו של חבירו יכול, ומרבו שלו אינו יכול משום שלא יצא הגט מרשות האדון. 3. מעוברת זוכה לולדה לשחררו, כרבי דמשחרר חצי עבדו קנה, ועובר ירך אמו דהוי כמקנה לה אחד מאבריה.
הנשים שאינם נאמנות לומר מת בעלה והן: (5) חמותה בת חמותה צרתה יבמתה ובת בעלה, דינם בהבאת גיטה 1. בארץ נאמנות דא"צ לומר בפ"נ, ובחו"ל לא נאמנות דסמכינן על דיבורייהו. 2. בארץ לא נאמנות כיון דאם הבעל מערער משגחינן, ומחו"ל לא.
האשה עצמה מביאה גיטה, האופן: 1. לא תתגרשי אלא בפני ב"ד פלוני, ודחי אמאי צריכה לומר בפ"נ. 2. א"ל שתניח על הקרקע, ודחי דהו"ל טלי גיטך מע"ג קרקע. 3. תהיי שליח להולכה ואח"כ לקבלה, ודחי דלא חזרה שליחות אצל הבעל. 4. א"ל שתמנה שליח קבלה, ודחי למ"ד אין אשה עושה שליח קבלה לקבל משליח בעלה, אם הטעם משום גזירת חצרה הבאה לאחר מכן. 5. למסקנא שא"ל הוי שליח להולכה ואח"כ מני שליח אחר להולכה וקבלי ממנו. 6. תהיי שליח להולכה, ואמרי לפני ב"ד בפ"נ וב"ד שימנו שליח ויביאו לך.
הדרן עלך פרק שני דגיטין - המביא גט בתרא
שאלות לחזרה ושינון
כתיבה ע"י חש"ו כיצד כשירה (2)
כיצד מכשיר גדול עומד ע"ג בגוי (5)
דין מביאי הגט ופסלותם ומ"ט (8)
שליחות לעבד (3)
נשים החשודות לקלקלה, דינם בהבאת גט (2)
האשה עצמה מביאה גיטה, האופן (6)