דף ט'
*קנין נכסים לעבד. *שייר קרקע. *שכ"מ שעמד. *עוררין. *א"א לומר בפ"נ. *שוה גט לשחרור. *שוין. *לא מייתי להו.
כתב לעבד כל נכסי קנוין לך 1. להו"א דאביי מתוך שקנה עצמו קנה נכסים. 2. למסקנא דאביי לא קנה עצמו מתוך שלא קנה נכסים. 3. לרבא פלגינן דיבורא, וקנה רק עצמו ולא נכסים.
מחלוקת כותב כל נכסיו לעבדו ושייר קרקע, דלר"מ לא קנה ולר"ש קנה 1. להו"א פליגי בפלגינן דיבורא, וקשיא על ר"נ דפסק כר"מ ופסק דפלגינן דיבורא. 2. למסקנא פליגי אי הוי כרות גיטא, ולעולם לכו"ע אמרינן פלגינן דיבורא.
פסקי ר"נ בשכ"מ שכתב כל נכסיו לעבדו ועמד 1. חוזר בנכסים, כדין מתנת שכ"מ שהבריא. 2. לא חוזר בעבד, דיצא עליו שם בן חורין.
איזה עוררין 1. מקשינן אם חד, אין פחות משנים. 2. תרי, הא הוי תרי ותרי ומאי חזית דסמכת. 3. למסקנא ערער דבעל.
אינו יכול לומר בפ"נ: 1. חרש, אינו בר הבאה, שאינו בן דעת. 2. למסקנא שנתן כשהיה פקח ולא הפסיק לומר בפ"נ עד שנתחרש.
שוה גט לשחרור 1. מוליך ומביא לומר בפ"נ. 2. עד כותי כשר. 3. בערכאות עכו"ם פסולים. 4. לר"מ דאם רצה לחזור לאחר שנתן לשליח הולכה חוזר.
דינים נוספים ששוין גט ושחרור 1. עדים שלא יודעים לחתום מקרעין ניר חלק, לת"ק דרשב"ג, ופסקינן כרשב"ג דרק בגיטין. 2. שלח שליח ומת, לא יתנו לאחר מיתה, ולא תני דאיתא בשאר שטרות. 3. לשמה, לרבה היינו מוליך ולרבא קשיא. 4. פסול מחובר.
טעמא דלא מיתי דינים אלו 1. להו"א דהוו פסולי דאוריתא ונדחה. 2. למסקנא מביא מה שאין בקידושין.
שאלות לחזרה ושינון
דף ט'
דין כתב לעבד כל נכסי קנוין לך (3) ומ"ט.
במאי פליגי בכתב כל נכסיו לעבדו ושייר קרקע (2)
פסקי רב נחמן בשכ"מ שעמד (2)
באילו עוררין אירי (3)
אינו יכול לומר בפ"נ, מיהו (2)
שוה גט אשה לשטר שחרור (4)
אופנים נוספים (4)
מ"ט לא הביאו לאופנים אלו (2)