שיעור הדף היומי ליום כט סיון, מסכת חולין ה

מעם הארץ פרט למומר. תימה דמאי קאמר הא מהכא נפקא מהתם נפקא הא אדרבה הך פליגא דאפילו מומר לדבר אחד קאמר ת´´ק דאין מקבלין דהא מוקמינן דפליגי באוכל חלב והפריש קרבן על הדם ודוחק לומר דפריך מדר´´ש ומפרש ר´´ת דמומר לאכול חלב היינו מומר לכל התורה חוץ מדם כדאשכחן שכולל כל החטאות בכלל חטאת חלב בפ´´ק דמנחות (דף ו.) ובפרק היה מביא (סוטה דף טו.) דאמר בדין שתהא חטאת חלב טעונה נסכים והשתא קאמר דלת´´ק כשהוא מומר לכל התורה כולה חוץ מדם אינו מביא קרבן על הדם ולר´´ש מביא כיון שהוא שב מידיעתו מדם אבל מומר לדבר אחד דברי הכל מביא ועוי´´ל דדוקא בחלב ודם פליגי לפי שהם שוין שיש כרת בשניהן ועולין לגבוה ונאמרו בלאו אחד כל חלב וכל דם לא תאכלו דלת´´ק חשיב ליה מומר לאותו דבר כאילו הוא מומר לדם עצמו ואינו מניח בשביל האיסור אלא משום דנפשו קצה לאכול דם אבל מומר לאחד משאר איסורים פשיטא דמביא קרבן על הדם ולר´´ש אפילו מומר לאכול חלב מביא קרבן על הדם: אינו שב מידיעתו אינו מביא קרבן על שגגתו. תימה מה צריך . קרא למעט לאינו שב מידיעתו ועומד ברשעו הא הוי זבח רשעים והיכי תיסק אדעתין לומר דמביא ויש לומר דאיצטריך להיכא דחזר בתשובה אח´´כ ובשעה שאכל לא היה שב מידיעתו: ר´´ג ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה. פירש בקונטרס ר´´ג בנו של ר´ יהודה הנשיא שהיה אחרון וכן משמע קצת דקאמר בסמוך ר´´ג ובית דינו כר´´מ ס´´ל דחייש למיעוטא משמע שהוא ר´´ג אחרון שהיה אחר ר´´מ ומיהו קשה דא´´כ הויא ליה לפרושי בהדיא ר´´ג בנו של ר´´י הנשיא כדתנן במס´ אבות (פ´´ב מ´´ב) ר´´ג בנו של ר´ יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ ועוד תימה דגזר ר´´מ על סתם יינם ולא גזר על שחיטה דאורייתא אבל אם הוא ר´´ג דיבנה ניחא והא דקאמר כר´´מ סבירא להו משום דר´´מ ס´´ל הכי בהדיא אבל קשה דא´´כ סבר ר´´ג דיבנה דכותים גרי אמת הן כיון דשחיטתן הויא שריא קודם גזירה ובריש הדר (עירובין סא.) תנן הדר עם העובד כוכבים או עם מי שאינו מודה בעירוב ה´´ז אסור פירוש אינו מודה בעירוב היינו כותי כדאמר בפרק בכל מערבין (שם לא:) ר´´א ב´´ר יעקב אומר עד שיהיו שני ישראלים אוסרים זה על זה ר´´ג אומר צדוקי אינו כעובד כוכבים ופירש בקונטרס אבל כותי הוי כעובד כוכבים דקסבר כותים גרי אריות הן מיהו ע´´כ א´´א לומר כפירוש הקונטרס דהא ר´´ג דיבנה אית ליה בהדיא בפ´´ק דגיטין (דף י.) דגרי אמת הן שהכשיר גט שעדיו עדי כותים והיינו יכולין לפרש אבל כותי הוי כעובד כוכבים משום דאינו מודה בעירוב דהיינו נמי טעמא דת´´ק דאסר שהוא ר´´מ כדמוכח התם בגמרא ור´´מ אית ליה התם (בבכורות) דכותים גרי אמת הן אבל קשה כיון דלכ´´ע כותי אוסר אע´´ג דגרי אמת הן א´´כ מה באו לחדש ר´ אמי ור´ אסי שעשאום עובדי כוכבים גמורין לבטל רשות וליתן רשות הא מעיקרא נמי הכי הוה לכ´´ע אלא י´´ל דלר´´ג כותי נמי אינו כעובד כוכבים ותנן צדוקי אינו כעובד כוכבים וה´´ה לכותים דגרי אמת הן והיו סבורין דגרי אמת הן כר´´ג עד שעשאום רבי אמי ור´ אסי עובדי כוכבים גמורין אע´´ג דרבי יוחנן פסק כר´ אליעזר בר´ יעקב ור´ אליעזר בר´ יעקב לא פליג את´´ק שאוסר כותי ר´ יוחנן לא בא לפסוק כמותו אלא במה שצריך שיהו שני ישראלים אוסרים זה על זה: צדיקים עצמן לא כ´´ש. תימה דהא אשכחן יהודה בן טבאי שהרג עד זומם בפ´´ק דמכות (דף ה:) ור´ ישמעאל שקרא והטה בפ´´ק דשבת (דף יב:) ואור´´י דדוקא במידי דאכילה אין הקב´´ה מביא תקלה על ידן שגנאי הוא לצדיק שאוכל דבר איסור ולספרים דגרסי (בפ´´ק) דכתובות (דף כח:) גבי העלה עבד לכהונה על פיו השתא בהמתן של צדיקים כו´ משום דאתי לידי אכילת איסור שמאכיל בת ישראל שנשאת לו בתרומה והוא עבד ואין לו בה קדושין ומיהו ברוב ספרים לא גרסינן ליה והיינו משום דליכא למפרך אלא כשהצדיק עצמו אוכל האיסור ובר´´ה (דף כא.) דאמר כמה בסים תבשילא דבבלאי בצומא רבא דמערבא ובערבי פסחים (דף קו:) ר´ ירמיה בר אבא איקלע לבי רב אסי ואשתלי וטעם קודם הבדלה אע´´ג דמיתתו באסכרה התם אכילת היתר הוא אלא שאוכל בשעה האסורה ובבראשית רבה גרס ר´ ירמיה דשדר לר´ זירא כלכלה דפירי בין דין לדין אתאכיל פירי בטבלייהו ומיהו ההוא עובדא איתא במסכתא שקלים (דף ח.) וקאמר עלה ר´ זירא אם הראשונים כמלאכים אנו כבר אינש ואם הראשונים כבני אינש אנו כחמורים ולא כחמורו דר´ פנחס בן יאיר [ע´´ע תוס´ שבת דף יב: ד´´ה רבי נתן ותוספות פסחים קו: ד´´ה אישתלי ותוספות יבמות צט: ד´´ה ס´´ד ותוספות גיטין ז. ד´´ה השתא]: