דף כז
*סתומין ומפורשין.
א. האומר אלו לחטאתי עולתי ושלמי הוו כמעות מפורשין אבל האומר אלו לחובתי פלוגתא, ולרבא בנפלו דמי חטאת מביניהם הוו כמפורשין, ובהמה תמימה ה"ז כמפורשת משא''כ בעלת מום ופליגי בנסכא אבל קורות לכו''ע הוו כמפורשין. והשמועות 1. אלו לחטאתי והשאר יהא לשאר נזירותי ומת, דמי חטאת ילכו לים המלח ובשאר המעות יביא מחצה עולה ומחצה שלמים ש''מ כרבא. 2. אמרינן דאין הקינין מתפרשות אלא בלקיחת בעלים או בעשיית כהן ש''מ דדינם כסתומין וזהו משום שנאמר ולקח ועשה אבל הביא שלש בהמות ולא פירש מקריבים מה שראוי משום דהחטאת נקיבה והעולה זכר. 3. נזיר שמת והיתה לו חטאת תמות ואין בנו מגלח עליה מוקמינן לה בתמימה אבל בעלת מום דינה כסתומה, והא דאמר היו לו מעות סתומין יפלו לנדבה ולא קאמר בהמה בעלת מום זהו מכיון שקדושה לדמי והיינו מעות. 4. נאמר קרבנות למעט שאדם אינו יוצא בקרבן אביו בין מן החמורה על הקלה ובין מקלה לקלה, בין במעות אפילו שמגלח על מעות אביו הסתומין, וכן אדם אינו יוצא בקרבן שהפריש לעצמו מקלה לחמורה ולא מחמורה לחמורה שנאמר קרבנו על חטאתו וכן לא יוצא במעות שהפריש לעצמו אף שאם הפריש מעות על החֵלב והביא על הדם בשוגג דמעל וכיפר ת''ל שוב על חטאתו, וה''נ בהמה איירי בתמימה אבל בעלת מום דינה כסתומה אלא כיון שראויה רק לדמי לכן הויא בכלל מעות.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' מה נחשב מפורשין והשמועות (4)