דף פד
*קונם במתנות עניים.
א. האומרת קונם שאינה נהנית לבריות אינו יכול להפר ויכולה להנות בלקט שכחה ופאה, ובקונם כהנים ולויים נהנים לי יטלו בעל כרחו ואם אמרה כהנים אלו יטלו אחרים. והדינים במתנות עניים 1. הבעל אינו מפר כיון שאינו בכלל בריות ומזה שעליה להנות מלקט משמע שהבעל בכלל בריות, ותירץ דקאמר שיכולה להנות בלקט, או שהטעם שאינו מיפר משום לקט או דאם נתגרשה יכולה להנות מלקט וגבי נטולה מן היהודים מוכחא מילתא שאסרה את עצמה גם ממנו. 2. איכא פלוגתא האם יכולה להנות ממעשר עני, ומייתי דלר''א א''צ לקרוא שם על מעשר עני של דמאי ולחכמים קורא שם וא''צ להפריש, ופליגי להו''א האם ספיקו טובל וממילא איכא טובת הנאה, ולמסקנא לכו''ע טובל ונחלקו האם נחשדו ע''ה על מעשר עני משום דלית ליה פסידא אלא האיסור במעשר עני המתחלק בתוך הבית דכתיב בה נתינה אבל שרי להנות במתחלק בגרנות דכתיב ביה הנחה. 3. מזה שנוטלים בע''כ משמע שטובת הנאה אינה ממון וקשיא דא''כ ה''ה באסר על כהנים אלו יכולים ליטול, ומייתי פלוגתא בגונב טבלו של חבירו אם משלם רק דמי חולין שבו אם דמי כולו, ופליגי להו''א אי טובת הנאה ממון או במתנות שלא הורמו ולמסקנא נחלקו אם קנסו לגנב או לבעה''ב, אלא טעמא דיטלו בע''כ דכיון שאסר על כל הכהנים שויא כעפרא.
שאלות לחזרה ושינון
דף פד
א. דיני קונם במתנות עניים (3)
ר"ן
דף פד רן
א. הדין להאסר דוקא במי שבכלל לשונו בשעת הנדר והשתנה אח''כ 1. לירושלמי בתר שעת הנדר דאסור ביורדי הים. 2. לבבלי לפי שעת האיסור, משנתגרשה דאז הבעל נאסר, שאינו שעת הנדר נאסר. 3. הוי נדרי ענוי נפש.
ב. המח' בטבל מעשר עני 1. א''א שהפרי יהא חמור מהתערובת בפ''ע. 2. האוסר מפיק מדרשא.