דף מח
*הערמה במודר הנאה. הדרן!
א. המודר הנאה מחבירו ונתן לאחר לשֵם מתנה, אם הוכיח סופו על תחילתו שמערים אסור וכמו מעשה בית חורון שלא יכל להקדיש. והדינים 1. אמר ואינן לפניך אלא כדי שיבא אבא ויאכל אסור, ואם אמר שיהיו לפניך שיבא אבא לל''ק שרי דמשמע שיבא מדעתך ולל''ב אסור משום שסעודתו מוכחת עליו. 2. במעשה שאסר את נכסיו על בנו כיון שהיה גנב פליגי בקני ע''מ להקנות האם קנה, ור''נ מייתי מסודרא דקונה ודחינן שיכול לתפוס וכן קני מן השתא, ומתנת בית חורון דלא קנה הטעם משום דסעודתו מוכחת עליו או כראב''י דאוסר ויתור במודר הנאה.
הדרן עלך פרק חמישי!
שאלות לחזרה ושינון
דף מח
א. שותפין שנדרו הנאה ודינם (4)
ר"ן
דף מח רן
א. הסתירה ברמב''ם 1. פסק כראב''י דשרו בחצר שאין דין חלוקה וה''נ ביכ''נ. 2. פסק בביכ''נ שיכתבו חלקם דאתי כרבנן.
ב. אמר לאחר המתנה שיזמין את אביו 1. לרשב''א שרי. 2. לרמב''ם אסור.
ג. קנין שטר שיקנה לאחר זמן 1. לרשב''א מהניא. 2. לר''ן לא מהני דבעי שיקנה כעת, דהנותן הוי מצוה מחמת מיתה.
ד. מהו סעודתו מוכחת 1. מוכח הערמה, דאין אדם נותן לאחֵר את סעודת נישואי בנו. 2. מוכח שאביו נהנה משלו.
ה. הלכתא 1. סודר קני ע''מ להקנות וא''א לעכב. 2. קני ע''מ להקנות לר''ן צריך שיחול דוקא מעכשיו, ולרמב''ם חל לאחר זמן וכר''נ.
ו. אסר הנכסים על בנו, ואם נכדו יהא ת''ח מקנה 1. לפומבדיתאי קני ע''מ להקנות אח''כ ולא קנה. 2. לר''נ קני כמו סודר.
ז. קושיות רב אשי לר''נ 1. דלמא יכול לתפוס הסודר. 2. בסודר קני מהשתא, והתם לכי הויא.
ח. מתנת בית חורון דלא קני, תירץ 1. סעודתו מוכחת עליו. 2. כר''א דאסר ויתור במודר הנאה.
ט. כל מתנה שאילו הקדישה, למעוטי 1. קני ע''מ להקנות לאחר זמן. 2. דחי לל''ב דרבא, ע''מ שיאכל אבא.