דף ל
*הלשונות ומה בכלל הנדר.
א. הלשונות בנודר ומה בכלל 1. הנודר מיורדי הים מותר ביושבי היבשה ומיושבי היבשה אסור מיורדי הים, ואמרינן לא באלו ההולכים מעכו ליפו אלא במי שדרכו לפרש, ופליגי אי קאמר לקולא שאינם בכלל יורדי הים ומותרים או לחומרא שאף מי שדרכו לפרש בכלל יושבי היבשה. 2. הנודר מרואי החמה אסור אף בסומין כיון שהחמה רואה אותן, ומותר רק בדגים ועובָּרים. 3. הנודר משחורי הראש זהו אנשים מדלא קאמר בעלי שיער, ולכן אסור בקרחים ובעלי שיבות ומותר בנשים שראשם לעולם מכוסה ובקטנים שתמיד ראשם מגולה. 4. הנודר מן הילודים מותר בנולדים ומן הנולדים אסור בילודים ור''מ מתיר, ולחכמים נתכוון למי שדרכו להוולד ולמעט רק דגים ועופות. 5. הנודר משובתי שבת או אוכלי שום אסור בישראל וכותים ומותר בגויים, ומעולי ירושלים מותר אף בכהנים משום דנתכוון למצווה ועושה. 6. קונם שאיני נהנה לבני נח מותר בישראל ואסור בגויים, דמכיון שנתקדש אברהם נקראו על שמו. 7. שאיני נהנה לזרע אברהם אסור בישראל ומותר בגויים אפילו מישמעאל ועשיו שנאמר כי ביצחק יקרא לך זרע ולא כל יצחק, ומייתי דבזבינא מיצעא הלוקח והמוכר נהנים אבל בזבינא חריפא רק הלוקח נהנה ובזבינא דרמי על אפיה רק המוכר. 8. שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור בגוי מהול, שאיני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר בגוי מהול כיון שהערלה קרויה על שם הגויים ומאוסה היא העולה שנתגנו בה רשעים.
שאלות לחזרה ושינון
דף ל
א. הלשונות במודר ומה בכלל (8)
ר"ן
דף ל רן
א. ההקדש: 1. לדמי קרבן. 2. לקונם דחמיר כקרבן, וכר''מ דיש פדיון לקונם כללי.
ב. הקושיא אי תני קדושות 1. למ''ד לדמי קרבן דקדושות ויש פדיון. 2. למ''ד קונם מקשה דקמ''ל כרמי, ודחי דלא שמעינן לדין דחיילא קדושה.
ג. מח' בר פדא 1. לרשב''א רק לאחר שיקצצו. 2. לר''מ קרטבי פליגי אף אי פדאן חוזרות וקדושות.
ד. הדין בממונות 1. לרשב''א אמר קנֵה מעכשיו עד שאעלה, אם קנה ממנו השדה חוזרת לקונה. 2. לר"מ קרטבי נשאר למוכר ולא חוזר.
ה. למחר אינך אשתי לאביי 1. יוצאה בלא גט. 2. יוצאה בגט, כיון דאין באשה קנין פירות אלא רק קנין הגוף.
ו. התירוץ לדמי 1. רק לרבא ולא לבר פדא דס''ל קדושת דמים לא פקעה בכדי. 2. אף לבר פדא, ואיירי שפדה ולכן חלה קדושת שלמים אח''כ.
ז. מעכשיו שלמים ולאחר ל' עולה מאי קמ''ל 1. קדושת הגוף לא פקעה בכדי. 2. בקדושה קלה דשלמים. 3. אף במתפיס חלות לאחר מכן. 4. אף דקדושת שלמים כבר חלה כשהקדישה לעולה. 5. אף בהקדים ואמר עולה קודם.