דף כו
*בשגגות מי הותר.
א. נדרי ושבועות שגגות מותרין ולכן מי שאסר פירותיו באכילה ונמצא שאביו ביניהם לב''ש רק אביו מותר ולב''ה נדר שהותר מקצתו הותר כולו, ומייתי שאם היה אומר כולכם אסורים חוץ מאבא לרבה לכו''ע השאר אסורים ולרבא בהא פליגי אי תפוס לשון ראשון או אדם נתפס בגמר דבריו, ואם היה אומר רק פלוני ופלוני אסורים לרבה בהא פליגי ולרבא לכו''ע שרי. והשמועות 1. לר''ע קונם שאיני נהנה לכולכם אם הותר אחד מהם הותרו כולם ואם אמר שאיני נהנה לזה ולזה אם הותר הראשון הותרו כולם ואם הותר האחרון כולם נשארו באיסורם, ואתי לרבה רישא באמר לזה ולזה וסיפא דאמר לכולכם, ולרבא רישא באמר לכולכם וסיפא שתלאן זה בזה ולכן בהותר האמצעי הימנו ולמטה מותרין ולמעלה אסורין. 2. האומר קונם בצל שאיני טועם שהבצל רע ללב ואמרו לו שהכופרי יפה ללב הותר בכל הבצלים, להו''א שהיה אומר כל הבצלים אסורים מלבד כופרי, ולמסקנא היה אוסר עליו פלוני ופלוני. 3. נדר מן הכלכלה והיו בה בנות שוח להו''א היה אוסר עליו שחורות ולבנות ולמסקנא היה אומר כל הכלכלה אסורה ובנות שוח מותרות. 4. נדר מחמשה בנ''א כאחד אם הותר לאחד מהם הותרו כולם אתי לרבה כר''ע ולרבא ככו''ע, ואם אמר חוץ מאחד מהן הוא מותר והן אסורין אתי לרבה ככו''ע ולרבא כרבנן.
שאלות לחזרה ושינון
א. נדרי שגגות והמח' מי מותר והשמועות (4)
ר"ן
דף כו רן
א. מציעתא דהותר הראשון 1. לרבה נקרא רישא כיון דדינם שוה להדדי. 2. לרבא נקרא סיפא.
ב. הלכתא בנדר: 1. כר''ע אליבא דב''ה, דנדר שהותר מקצתו הותר כולו. 2. כרבה לחומרא, במעמיד אסורין ובמשנה מותרין. 3. בלא היה יודע שאביו שם ולכן נשאל בפתח זה, לרמב''ן אסור וי''א דשרי. 4. ההיתר במשַנה, לרמב''ן דוקא בהותר ע''י פתח, ולתוס' אפי' ע''י חרטה משום דחכם עוקר למפרע.