דף י
דיני כינויים.
א. דיני כינויין 1. מה הם הכינויין: קונם קונח קונס אלו כינויי קרבן, חרק חרך חרף כינויי חרם, נזיק נזיח פזיח כינויי נזירות, שבותה שקוקה נודר במוהי אלו כינויי שבועה. 2. הכינויין לרבי יוחנן לשון אומות, ולר''ל לשון שבדו חכמים שמא יאמר לה' קרבן ויצא שם שמים לבטלה. 3. כינויי כינויין כגון מקנמנא חרקים מחזקנא שבובאל ב''ש אסרי וב''ה שרו, ופליגי להו''א אם הם לשון אומות או חכמים, ולמסקנא לכו''ע כינויין לשון אומות ופליגי האם גם הנך לשון אומות, או בגזירת כינויי כינויין אטו כינויין. 4. האיבעיות: מיפחזנא, קינמא אי זהו קנמון, קינה אם של תרנגולין, ופשיטא שאם אמר אשיבתא לא אמר כלום.
שאלות לחזרה ושינון
דף י
א. דיני כינויין (6)
ר"ן
דף י רן
א. הריני 1. כאומר אהא והוי נזיר. 2. י''א רק אהא דלישנא מעליתא, ובהריני לבד אינו נזיר.
ב. נדר 1. לפי רבוותא קשיא נמי על מתני', אלא דמפרש לר''מ. 2. לר''ן רק אי מתני' לא כר''מ די''ל שנדר ברצון.
ג. פירוש רשב''ג נדר במוהי: 1. צריך שיאמר בנדר דנדר מוהי, ולא במוהי לבד. 2. במומי לא אמר כלום, ומומי בלא בי''ת חלה שבועה.
לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com
דף ט
*כנדרי רשעים וכשרים.
א. האומר כנדרי רשעים אם אמר הריני הוי נזיר ועלי חייב בקרבן והימנו הוי שבועה, אמר כנדרי כשרים לא אמר כלום אבל כנדבותם נדר בנזיר ובקרבן. ומפרשינן כמאן אתי 1. להו''א דלא כר''מ דאמר טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר, ודלא כרבי יהודה דקאמר טוב מזה ומזה נודר ומשלם. 2. אתי כר''מ מיהו בנדבה לא קאמר וליכא תקלה כהלל שהיה מקדיש בעזרה, ונזירות כשמעון הצדיק שלא אכל אשם נזיר טמא כיון שמתחרטים מלבד הנזיר מהדרום שהפליא לנזור. 3. אתי כרבי יהודה ואף דקאמר טוב מזה ומזה נודר ומשלם תני דמשובח רק נודב ומקיים ולא נודר משום תקלה וקסבר דשייכא נדבה בנזירות וכמו חסידים הראשונים, אבל לר''ש לא התנדבו בנזירות כיון שנקרא חוטא על הנפש וכדאמר ר''א הקפר וטעמיה משום שציער עצמו מן היין.
שאלות לחזרה ושינון
דף ט
א. כנדרי רשעים וכשרים כמטן אתיא (3)