דף קב
*המודה במנה בשטר. *פסיקתא להכתב.
א. מי שמודה לחבירו שחייב לו מנה בשטר רבי יוחנן מחייב ור''ל פוטר, ופליגי אי אלימא מלתא דשטרא כמו עדים. והשמועות 1. במשנתינו הנושא אשה ופסקה עמו לזון את בתה חמש שנים חייב, ודחי דלמא בשטר פסיקתא וקמ''ל שנקנים באמירה. 2. כתב לכהן שחייב לו חמשה סלעים חייב, ודחי דמשועבד מדאורייתא וכתב בכדי לברר לו כהן, ובנו אינו פדוי אף לכשיתן גזירה שמא יאמרו פודין בשטרות. 3. פליגי במח' תנאים אי ערב היוצא לאחר חיתום שטרות חייב, ואמרינן דר''ל אתי ככו''ע והתם חייב משום דשייר לשעבודא דאורייתא.
ב. בשטרי פסיקתא פליגי אי דוקא בבתו נערה דנהנה מכסף הקידושין, או אף בבוגרת ונהנה דמיחתני אהדדי. והשמועות אם ניתן להכתב 1. פקחין כתבו שיזון את בתה כל זמן שאת עמי, ודחי שהכוונה אומרים וכמו גבי הכותב לאשתו דזהו אומר. 2. אין כותבין שטר אירוסין אלא מדעת שניהם, ודחי דקאי על שטר קידושין ובמח' בכתב לשמה ושלא מדעתה. 3. מי שכתב לאשה שיזון את בתה ניזונת ממשעבדי כיון שהיא בע''ח ודחי דאיירי שקנו מידו. והבנות אינם ניזונות ממשעבדי, להו''א כיון שלא היו בשעת התנאי ודחי דלמא גרש והחזיר, איתנהו בתנאי ב''ד וקשיא אמאי גרעי, ולמסקנא אימור אתפיס צררי.
שאלות לחזרה ושינון
א. המח' במודה לחבירו שחייב לו מנה בשטר, והשמועות (3)
ב. המח' אי שטרי פסיקתא אף בבוגרת והאם ניתן להכתב (3)