דף פ
*הוצאות בנכסי אשתו וזכות הבעל.
א. המוציא הוצאות על נכסי אשתו 1. אם אכל אפילו קמעא אין לו יותר, והשיעור אם אכל בדרך כבוד אפילו גרוגרת ובעי בחובצא, ובאכל שלא בדרך כבוד פליגי אם חשיב בשווי איסר או דינר, ולרבי יהודה אף חבילי זמורות נחשב לאכילה. 2. מי שנשא קטנה שיכולה למאן בו תקנו שיהא כמוציא הוצאות על נכסי אחר ששמין לו כאריס, כיון שדואג שמא תמאן ויפסיד. 3. הוציא ולא אכל ישבע כמה הוציא ויטול, וה''ה אם אכל מהקרן ולא מהפירות. ואמרינן דה''מ שיש שבח כנגד הוצאה וזהו להו''א בכדי ליטול ההוצאה ללא שבועה ודחי דשייכא להערים, ולמסקנא ליטול הוצאה שיעור שבח ולעולם בשבועה. 4. בעל שהוציא שש מאות זוז בכדי להביא ירושה של ארבע מאות ואכל זוז להו"א הפסיד את כל הוצאתו ולמסקנא נחשב לקרנא ולכן ישבע כמה הוציא ויטול.
ב. זכות הבעל בנכסי אשתו 1. בעי בבעל שהוריד אריסים האם ירדו על דעת הבעל ואם הסתלק יפסידו או שירדו ע''ד הקרקע דארעא לאריסי קיימא, ואמרינן דלא הוי כיורד לשדה חבירו דשמין לו כיון דהכא איכא בעל דטרח, ופשטינן דתלוי האם הבעל יכול לעבוד בשדה בעצמו. 2. בעל שמכר קרקע לפירות פליגי האם חל, ולהלכה לא עשה כלום לאביי דחיישינן שמא תכסיף ולרבא משום רווח ביתא, ונפ''מ קרקע קרובה לעיר, בעל אריס, זוזי ועביד בהו עיסקא.
שאלות לחזרה ושינון
א. המוציא הוצאות על נכסי אשתו (4)
ב. זכות הבעל בנכסי אשתו (2)