דף כג
*משנישאת באו עדים. *שבויה ועל חברתה.
א. אמרינן במשנתינו אם משנישאת באו עדים לא תצא, ומפרשינן אהיכא קאי 1. באשת איש דאמרה שנתגרשה וכ''ש בשבויה שלא תצא. 2. דווקא בשבויה הקילו אבל אשת איש תצא, ופליגי להו''א האם אשה נאמנת לומר לבעלה גירשתני, ולמסקנא לכו''ע נאמנת ופליגי אי מעיזה לומר כן אף שלא בפניו.
ב. שתי נשים שיש עדים שנשבו הדין שכל אחת נאמנת להעיד רק על חבירתה ולא על עצמה, ומייתי ברייתא בנאמנות אשה עליה ועל חברתה ואיירי לאביי שיש עדים שנשבו מלבד באני וחברתי טמאה ולרב פפא כולה איירי שיש עדים אלא שיש עד אחד שאומר ההיפך ממנה. והמקרים ומאי קמ''ל 1. אני טמאה וחברתי טהורה נאמנת, דשויא אנפשה חתיכה דאיסורא. 2. אני טהורה וחברתי טמאה, היא טמאה ע''פ עצמה וחברתה טהורה ע''פ העד. 3. שתינו טמאות היא טמאה ע''פ עצמה וחברתה טהורה ע''פ העד, וקמ''ל דלא אמרינן שכוונתה תמות נפשי עם פלישתים, ולאביי בהא איירי שאין עדים שהן נשבו ולכן חברתה טהורה. 4. שתינו טהורות היא טמאה ע''פ העד וחברתה טהורה ע''פ עדותה, וקמ''ל דנאמנת כשבאה להכשיר את עצמה.
שאלות לחזרה ושינון
א. אם משנישאת באו עדים אהיכא קאי (2)
ב. נאמנות שבויה להעיד והמקרים בבריתא ומאי קמ"ל (4)